ע"א 2235/96

תקציר

במקרה הנוגע לתאונת הדרכים הקטלנית בה היו מעורבים ארבעה עובדים ממפעל פולגת בקריית גת, התייחס בית המשפט העליון לסוגיית חישוב הפיצויים לתלויים על בסיס השתכרותם של העובדים שנפטרו. פסק הדין הראשוני של בית המשפט המחוזי כלל תוספת של 37.33% עבור זכויות סוציאליות בנוסף לשכרו של המנוח, בשקלול הפרשות לפנסיה, פיצויי פיטורים ופדיון ימי חופשה. עם זאת, המערערים ערערו על תוספת זו, וטענו כי היא צריכה להיות רק 12.5% כפי ששולמו על ידי המעסיק, פולגת, לשירות התעסוקה עבור זכויות סוציאליות. בית המשפט העליון קיבל חלקית את הערעור, והסכים כי 37.33% אינם מוצדקים. הם נימקו זאת בכך שהזכויות הסוציאליות שהתקבלו בפועל היו 12.5% בלבד, כפי שעולה מהנהלים הקבועים ומההפרשות של המעסיק לשירות התעסוקה. הפרשות אחרות כגון פיצויי פיטורים והפרשות לחופשה שנתית נחשבו להכללות מיותרות לצורך חישוב הפיצויים מכיוון שלא היו מובטחות או שהביאו לפיצוי כפול. לפיכך, פסק בית הדין להפחית את תוספת השכר לצורך חישוב הפסדים ל-12.5%, בהתאם למה שהמעסיק סיפק בפועל. לפיכך הורה בית המשפט על כיול מחדש של סכומי הפיצויים המגיעים לו, והקצה אקטואר שיערוך את החישובים המתוקנים. ההחלטה שהתקבלה התאימה גם את העלויות המשפטיות ואת שכר הטרחה שנפסק, והפגינה התחשבות זהירה בהוגנות באחריות הפיננסית בין הצדדים המעורבים.