ת"א 17135-04-11

תקציר

פסק הדין דן בתקופת ההתיישנות של תביעות נגד מדינת ישראל בגין נזקים שנגרמו על ידי צבא ההגנה לישראל בשטחים הכבושים ביהודה ושומרון וחבל עזה. החוק קובע כי יש להגיש תביעות כאלה בתוך שנתיים מיום האירוע, אך לבית המשפט יש סמכות להאריך תקופה זו. המדינה טענה כי תביעת התובע, מאוגוסט 2008, אינה קבילה שכן היא חורגת מתקופת ההתיישנות, אותה יש לספור מיום האירוע שהוליד את התביעה. עם זאת, בית המשפט מצא כי תקופת ההתיישנות המקוצרת חלה רק על טענות הנוגעות לאופי הפעילות של כוחות הביטחון באזור, ולא על טענות נגד רשויות החקירה והתביעה. הקשיים שצוינו כסיבה לקיצור תקופת ההתיישנות – גישה לראיות, איתור עדים וכיו"ב – אינם חלים על תביעות נגד רשויות אלה. לפיכך, התביעה, שהוגשה פחות משנתיים לאחר זיכוי התובע, קבילה. רשויות החקירה והתביעה אינן נחשבות ל"כוחות הביטחון" בהקשר זה, ויש לספור את תקופת ההתיישנות מיום הזיכוי. מאחר שהתביעה הוגשה בתוך התקופה הנדרשת, דחה בית המשפט את טענת המדינה וקבע כי על המדינה להגיש כתב הגנה בתוך 30 יום.