תלה"מ 11324-01-22

תקציר

פסק דין זה עוסק במספר תביעות הנובעות מסכסוך בין בני זוג גרושים, בנוגע למשמורת והסדרי ראייה של שני ילדיהם, הסדרי ממון ותשלומי מזונות. האם הגישה במקור בקשה למשמורת יחידה ומזונות ילדים, ואילו האב תבע תביעה נגדית למשמורת משותפת והסדרי ראייה שווים, וכן לפירוק רכוש משותף ואיזון משאבים. תחילה מתייחסת השופטת לטענות הנוגעות למשמורת והסדרי ראייה, ומדגישה את הסכסוך החריף בין ההורים, ואת טענותיה הבלתי מבוססות של האם על אלימות, שימוש בסמים ובאלכוהול מצד האב, שהשופט רואה בהן ניסיון להכפיש את האב. השופט מורה על אחריות הורית משותפת וזמני ביקור שוויוניים, תוך ציון מגמות משפטיות עדכניות המתמקדות באחריות הורית ולא במשמורת. השופטת גם מבקרת את התנהלותה של האם במהלך ההליך, ומציינת את טענותיה ובקשותיה הרבות והלא מבוססות, ואת ניסיונה לבטל את זכויות הביקור של האב על בסיס טענות שווא לאלימות. השופטת מדגישה את חשיבות חלקו של האב בחיי הילדים ואת הקשר החיובי בינו לבין הקטינים. בהתייחסה לתביעות הכספיות, מפרטת השופטת את נכסיהם המשותפים של בני הזוג, לרבות דירתם המשותפת ורכבם, וכן את הכנסותיהם והוצאותיהם. השופטת מציינת כי לשני ההורים יכולות כלכליות כמעט שוות, כאשר האם מרוויחה כ-12 אלף שקל בחודש מעבודתה כמנהלת חשבונות, והאב מרוויח שכר דומה בשיווק דיגיטלי. השופט מתייחס גם למכירת דירתם של בני הזוג ולחלוקת התמורה, וכן להוצאות של כל אחד מההורים הקשורות למגוריהם. לאחר חישוב צרכי הקטינים, בהתחשב בהסדרי המשמורת המשותפת שלהם וביכולתם הכלכלית של ההורים, קובעת השופטת כי אין לחייב את האב בתשלום מזונות עבור הילד הבכור, שהגיע לגיל שש. לגבי הילד הצעיר, השופט קובע את דמי המזונות על 1,300 שקל לחודש עד הגיעו לגיל שש. השופטת מפרטת גם את חלוקת ההוצאות השונות, לרבות הוצאות דיור, הוצאות רפואיות והוצאות חינוך, שיתחלקו שווה בשווה בין שני ההורים. לבסוף, השופט מורה לאם לשלם לאב 25,000 שקל שכר טרחה, בשל התנהלותה הפסולה במהלך ההליך ודחייה חלקית של תביעותיה. השופטת מדגישה את ההשפעה השלילית של מעשי האם על האב והילדים, ואת התהליך הארוך והיקר שנגרם כתוצאה מבקשותיה הרבות. פסק הדין ייושם מפברואר 2024 ואילך וניתן יהיה לפרסמו ללא פרטים מזהים.