בש"פ 4852/14

תקציר

נדחה ערעור על שחרורו של רכב בו התגורר המשיב, אשר נתפס מכוח צו ארעי של בית משפט הנוגע לתיק פלילי נגד בנו של המערער. הבן הואשם בהונאת מס והלבנת הון, והמדינה ביקשה את חילוט הרכב. בעוד שהרכב היה רשום על שם המערערת, מצא בית המשפט כי הוא שימש בעיקר את הבן וכי רישומה היה ככל הנראה תחבולה למניעת תפיסתו. בית משפט קמא דחה את בקשת המערער לשחרור הרכב, והערעור נדחה מן הטעם שהרכב נתפס מכוח צו ארעי ולא צו חילוט סופי, וכי המערער אינו הבעלים האמיתי. עוד ציין השופט כי התיק הפלילי מתקרב לסיומו, וסוגיית הבעלות על הרכב תוסדר אז. יתר על כן, מדבריה של המערערת עצמה עולה כי היא אינה הבעלים בפועל, דבר המערער את טענתה. השופטת הציעה כי הערעור היה צריך להיות מוגש אחרת, כעניין אזרחי, וכי המערערת תוכל לטעון את טענותיה במהלך ההליך העיקרי. בסופו של דבר, הערעור לא צלח, ותפיסת הרכב עמדה בעינה.