סע"ש 68408-05-19

תקציר

התובעת, עובדת המועצה הדתית הנתבעת (הנתבעת מס' 1), טענה להתעמרות, התנכלות ופיטורים שלא כדין מעבודתה. כמו כן תבעה פיצוי בגין רכיבים שונים, בהם תוספת שכר בגין עבודה של 100% מתפקידה, גמול שעות נוספות, שעות כוננות, אי מתן הודעה מוקדמת על תנאי העבודה, הודעה מוקדמת, פדיון ימי מחלה והשלמת פיצויי פיטורים. עוד טענה התובעת כי הנתבעת מס' 2, פקידה במועצה הדתית, נושאת באחריות אישית להפרות שחוותה במקום העבודה. בית הדין לא קיבל את טענת התובעת בדבר התעמרות והתנכלות בעבודה. הסכסוך בין התובעת לממונים עליה נבע משינוי מתכונת הדיווח על שעות הנוכחות של התובעת, דבר שהתובעת התנגדה לו, ולא מניסיון לפגוע בה אישית. לפיכך, בית המשפט לא יכול היה לקבל את טענת התובע בעניין זה. עם זאת, בית הדין מצא כי הליך הפיטורים של התובעת היה לקוי. התובע זומן לשימוע בחופשה, ונוסח מכתב השימוע היה בוטה והעלה תהיות לגבי הצורך להעלות חלק מהטענות. עוד קבע בית הדין כי ההחלטה לסיים את העסקתה של התובעת התקבלה בחופזה ובחוסר תום לב. לפיכך, פסק בית הדין לתובע 20,000 ₪ כפיצוי בגין נזק לא ממוני שנגרם כתוצאה מהליך הפיטורים הלקוי. כמו כן, בית הדין הורה לנתבעת לשלם לתובעת 7,000 ₪ כפיצוי בגין אי מתן הודעה מוקדמת על שינוי בתנאי עבודתה, 2,580 ₪ כהשלמת פיצויי פיטורים ו-4,300 ₪ כהודעה מוקדמת. יתר טענות התובעת, לרבות התביעה נגד הנתבעת מס' 2, נדחו. בהינתן שהייתה מחלוקת אמיתית בין הצדדים, בית המשפט לא פסק להלנה פיצויים לתובע. כל צד יישא בהוצאות המשפטיות שלו.