תלה"מ 17240-11-23

תקציר

השופט מצא את התובע לא אמין, וציין מקרים רבים של הצהרות סותרות וכוזבות תחת שבועה, ואף עדות שקר. טענות התובעת בנוגע לנכסי הנדל"ן של הנתבעת נדחו, שכן הנכסים נרכשו לפני תחילת הקשר הזוגי בשנת 2003, ולכן לא ניתן לראות בהם נכסים משותפים. השופטת דחתה גם את טענת התובעת כי היו ידועים בציבור, וציינה כי ההפרדה המכוונת של בני הזוג את הרכוש, וסירובה של התובעת לערבב כספים או אפילו לחתום על מסמכי בנק, מצביעים על כוונה שלא לקשור את גורלם מבחינה כלכלית. עם זאת, מאחר שהנתבעת לא הביאה ראיות מספיקות להוכחת הפרדה רכושית ברורה, קבעה השופטת כי על פי החוק, הצדדים מחויבים לחלוק בכל הזכויות והחובות שנצברו מיום נישואיהם בשנת 2018 ועד לפרידתם בשנת 2023. השופט הורה כי כל הליך לקביעת פרטי הרכוש המשותף הזה יחייב משפט נפרד. לבסוף פסק השופט לנתבע שכר טרחה בסך 40,000 ₪, והתיר את פרסום פסק הדין תוך השמטת פרטים מזהים של הצדדים.