ת"א 1295/05

תקציר

פסק דין זה עוסק בשאלה היכן יש לברר את התביעה שהגישו 11 בעלי דירות בגבעתיים, שכן הוא מבקש סעדים מרובים הנופלים בסמכותן של ערכאות שונות. התביעה נסובה סביב מתקן שנבנה בגן ציבורי בסמוך לדירות התובעים, ועל פי החשד גרם למטרד ולנזק. התובעים דורשים את הריסת המתקן, או לחילופין את קבורתו ופיצוי על אי הנוחות שנגרמה. הנתבעים, העירייה וועדת תכנון, טוענים לחוקיות המתקן ולעמידתו בתקנות. תחילה מעלה בית המשפט המחוזי את שאלת סמכותו לדון בתביעה. מסקנתה היא כי הבקשה להריסת המתקן בשל אי-חוקיותו לכאורה של היתר הבנייה מצויה בסמכותו הבלעדית של בית המשפט לעניינים מנהליים. לעומת זאת, תביעת הנזיקין בגין מטרד צריכה להידון בבית משפט השלום, שכן מדובר בתביעה לסעד כספי מתחת לסף בית המשפט המחוזי. החלטה זו מתבססת על פסיקה מבוססת המבחינה בין התקפות על חוקיותן של החלטות מנהליות לבין תביעות כספיות. למרות שהתובעים מבקשים לעצור את פעילות המתקן גם בשל מטרד, לבית משפט השלום סמכות לדון גם בעניין זה. זאת, משום שהמתקן אינו ממוקם בשטחם של התובעים, והמטרד הנטען משפיע על השימוש בו ולא על הנכס עצמו. פיצול התביעה בין ערכאות שונות, אף על פי שעלול להיות לא נוח, הוא בלתי נמנע בהתבסס על תחומי השיפוט השונים. לפיכך, בית המשפט המחוזי מורה על העברת התביעה, כאשר התביעה העיקרית תועבר לבית המשפט לעניינים מנהליים והיתרה לבית משפט השלום.