ת"צ 3611-09-25

תקציר

ב"כ המערערת עו"ד צחי לב, ב"כ המשיבים עו"ד נדב חיים. **החלטה** **1. רקע עובדתי והליכי קודמים:** * **תחילת ההליך:** ביום 25.2.2020 הגישו המשיבים (להלן: "המבקשים") בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד "מבטחים מוסד לביטוח סוציאלי של העובדים בע"מ" (להלן: "מבטחים") וקרנות פנסיה נוספות, בטענה לגרעון בקרנות. * **אישור חלקי בבית הדין האזורי:** ביום 26.6.2022, בית הדין האזורי לעבודה אישר את התובענה כייצוגית כנגד מבטחים וחמש קרנות נוספות. * **ערעורים לבית הדין הארצי:** שני הצדדים הגישו ערעורים. מבטחים ערערה על עצם אישור התובענה כייצוגית (בר"ע 11387-07-22), והמבקשים ערערו על קביעות בנוגע להתיישנות והגדרת הקבוצה (עת"צ 25049-08-22). * **הצעת הסדר בדיון ערעורים:** ביום 7.11.2022, במהלך דיון בבית הדין הארצי, הוצעה הצעת הסדר לפיה אישור התובענה כייצוגית יעמוד רק כלפי מבטחים, בעוד ערעור הקרנות הנוספות יתקבל. מבטחים הסכימה, והמבקשים דחו את ההצעה. * **פסקי דין בערעורים:** ביום 5.1.2023 ניתנו פסקי דין בערעורים: ערעור הקרנות הנוספות התקבל (היעדר יריבות), ערעור המבקשים בנושא התיישנות נדחה, וניתן תוקף להסכמת מבטחים להמשיך את ניהול התביעה כייצוגית נגדה. עתירה לבג"ץ נגד פסקי דין אלו נדחתה (בג"ץ 920/23). * **פסק דין משלים בבית הדין האזורי:** ביום 7.11.2023 ניתן פסק דין משלים בבית הדין האזורי (סגן הנשיאה השופט דורי ספיבק), אשר קבע כי המבקשים זכאים לגמול ושכר טרחה לפי "שיטת האחוזים". * **ערעורים על פסק הדין המשלים (גלגול שני):** ביום 10.12.2024 התקיים דיון בבית הדין הארצי (הנשיאה וירט-ליבנה, השופט פוליאק, השופטת אופק-גנדלר) על ערעורים הדדיים הנוגעים לאופן ושיעור חישוב הגמול ושכר הטרחה. * **בקשת פסלות ראשונה:** בעקבות הדיון, הגישו המבקשים בקשת פסלות נגד השופט פוליאק. הבקשה נדחתה ביום 13.5.2025 עקב היעדר בסיס משפטי או עובדתי. * **פסק דין בערעורים (גלגול שני):** ביום 18.5.2025 אושרו קביעות בית הדין האזורי בעיקרן, לרבות שיטת התשלום האחוזית, אך נקבע כי הגמול ושכר הטרחה יחושבו מההשבה בפועל, ושכר טרחה ששולם בעבר ייזקף לחשבון הסכום הכולל. * **בקשה לפסיקת השלמה:** ביום 10.6.2025 הגישו המבקשים בקשה לבית הדין האזורי לפסיקת השלמת גמול ושכר טרחה. ביום 24.7.2025, השופט ספיבק הורה למבטחים לשלם את ההפרשים הנתבעים, תוך קביעה כי החישוב של המבקשים נכון בהתאם להוראות בית הדין הארצי. * **ערעורים נוכחיים (גלגול שלישי):** על החלטה זו הוגשו הערעורים הנדונים כעת. **2. בקשת הפסלות מושא החלטה זו:** * **מועד הגשת הבקשה:** הבקשה הוגשה ביום 17.5.2026, לאחר דיון שהתקיים בבית הדין הארצי ביום 11.6.2025. * **טענות המבקשים:** * ציפייה שהשופט פוליאק יבהיר למערערת (מבטחים) שאין לה זכות ערעור ויסלק את ההליך. * השופט פוליאק הקשה על בא כוחם, טען מחד שהפסק ברור ומאידך שיש מחלוקת על תקופת ההשבה וסוגיות החישוב. * השופטת אופק-גנדלר קטעה את בא כוחם ומנעה ממנו להשלים טענותיו. * בתום הדיון, השופטים הודיעו כי הם סבורים שהצדק עם המערערת, וכי מוטב להסכים לקבלת הערעור על מנת למנוע הוצאות גבוהות, ולא היו פתוחים להחלפת דעות. * **תגובת מבטחים:** מבטחים התנגדה לבקשה, טענה שהיא ניסיון נוסף ופסול להשפיע על תוצאות פסק הדין, הוגשה באיחור, ומהווה "מחזור מתוחכם" של בקשת הפסלות הקודמת. **3. הכרעת בית הדין:** בית הדין הארצי (השופטים פוליאק, אופק-גנדלר וסופר, ונציגי הציבור ציגלר ובר-ציון) דחה את בקשת הפסלות. **4. נימוקי הדחייה - עקרונות משפטיים וחידושים:** * **עילת הפסלות – חשש ממשי למשוא פנים:** * ההלכה הפסוקה (סעיף 77א(א) לחוק בתי המשפט, ובתי הדין לעבודה מכוח סעיף 39א לחוק בית הדין לעבודה) קובעת כי שופט יפסול עצמו אם קיימות נסיבות המקימות **חשש ממשי למשוא פנים** בניהול המשפט. * **מבחן אובייקטיבי:** המבחן לפסלות הוא אובייקטיבי – האם הוכחה "אפשרות ממשית, מבחינה אובייקטיבית, של משוא פנים" (ע"פ 5/82 אבו חצירא). * **ניהול הדיון:** השגות על אופן ניהול הדיון, לרבות קטיעת שטף הדיבור, אינן מקימות עילת פסלות כשלעצמן, אלא אם הן משקפות משוא פנים לגופו של עניין. ניהול דיון תקין, יעיל וצודק הוא תפקיד בית המשפט, והחלטותיו אינן משקפות בהכרח דעה מקדמית. * **הצעת הפשרה/מחיקת ערעור:** * **אינה מקימה עילת פסלות:** ההלכה קובעת כי המלצת שופט לצדדים להסכים למחיקת ערעור ללא הוצאות, **אינה מקימה עילת פסלות**. זאת, מכיוון ששופט רשאי לשקף לצדדים הערכה ראשונית של סיכויי התיק ולהציע הצעות לייעול ההליך (ע"א 4644/23 פלוני). * **בשלב מתקדם:** הצעות כאלה, הנמסרות לאחר שהשופט עיין בחומר, שמע את הצדדים וההליך בשלביו המתקדמים, אינן מעידות על משוא פנים (עפס"פ 8278-12-24 ותד). * **במקרה הנדון:** הצעת בית הדין לקבל את הערעור נעשתה לאחר שמיעת כל הטענות בערעורים בכל גלגוליהם, ובשלב שבו ניתן היה אף להכריע בתיק ללא דיון (תקנה 103(א) לתקנות בית הדין לעבודה). לפיכך, הטענה שהצעה זו מקימה חשש למשוא פנים מוקשית. * **חובת השיפוט:** * **שופט אינו חופשי לפסול עצמו באופן סובייקטיבי:** על שופט מוטלת חובת שיפוט. הוא אינו רשאי לפסול עצמו רק בשל תחושה סובייקטיבית, אלא רק אם קיימים נתונים אובייקטיביים המצביעים על אפשרות ממשית למשוא פנים. כפי שהוא חייב לפסול עצמו כשהתנאים לכך מתקיימים, כך הוא חייב שלא לפסול עצמו כשהם אינם מתקיימים (ע"א 883/04 בנק דיסקונט). * **מיקוד הדיון:** * בקשת השופטת אופק-גנדלר לב"כ המבקשים למקד את הטיעון בטענות לגופם של דברים, גם אם נעשתה במהלך הדיון, אינה מקימה עילת פסלות. מטרתה היא לייעל את הדיון בערעור ולשרת את הצדדים והאינטרס הציבורי. * **ציפיות סובייקטיביות:** * העובדה שציפיותיו הסובייקטיביות של בא כוח המבקשים (למשל, בנוגע לאופן פניית השופט פוליאק) לא התממשו, אינה מקימה עילת פסלות, שכן המבחן הוא אובייקטיבי. * **הזדמנות להציג טענות:** * לב"כ המבקשים ניתנה הזדמנות מלאה להציג את טענותיו בכתב ובעל פה. ההצעה שהועלתה בתום הדיון שיקפה הערכת סיכונים וסיכויים, ולא מעבר לכך. **5. סוף דבר:** בקשת הפסלות נדחתה. המבקשים יישאו בהוצאות מבטחים בסך 2,500 ש"ח. **הערות נוספות:** * ההחלטה מדגישה את הקושי הראייתי הנדרש להוכחת עילת פסלות, בדגש על הצורך בבסיס אובייקטיבי ולא סובייקטיבי. * ההחלטה מלמדת על גבולות ההתערבות השיפוטית בהחלטות הנוגעות לניהול דיון, תוך הבחנה בין טקטיקה שיפוטית לבין משוא פנים. * החלטת בית הדין לגבי ההוצאות נובעת מדחיית בקשת הפסלות, ובפרט מההבחנה בין ניהול דיון להטיה שיפוטית.