ע"פ 1508/14

תקציר

הכרעת הדין דנה בערעור על מאסר עולם חובה בגין רצח בכוונה תחילה. המערער טען, כי שגה בית משפט קמא בכך שלא החיל את החריג של עונש מופחת לפי סעיף 300א לחוק העונשין. החריג חל במקרים נדירים בהם קיימת הפרעה נפשית חמורה או ליקוי המגביל באופן משמעותי את יכולתו של הנאשם להבין את מעשיו או להימנע מלעשותם, אם כי הנאשם אינו פטור מאחריות פלילית. נטל ההוכחה מוטל על הנתבע. בית המשפט דחה את הערעור, הסכים עם החלטתו המפורטת והיסודית של בית משפט קמא, והדגיש את העילות המצומצמות להתערבות בקביעות עובדתיות ומהימנות של בית משפט קמא. השופטים הסכימו כי המערער לא הוכיח את התנאים הנדרשים לחריג העונש המופחת, שכן הראיות הראו שהמערער שלט במעשיו, יכול היה למנוע את הרצח, וההפרעה הנפשית לא הייתה הסיבה היחידה למעשיו. זאת ועוד, ציין בית המשפט כי גם אם התקיימו התנאים, נסיבות המקרה – לרבות מעשיו המתוכננים והאכזריים של המערער והמניפולציות שעשה על פסיכיאטרים וחוקרי משטרה – אינן מצדיקות עונש מופחת. השופטים הגיעו למסקנה כי החלטת בית משפט קמא, שהותירה על כנה את עונש מאסר העולם החובה, הייתה נכונה ואין להתערב בה.