ת"א 48664-11-12

תקציר

התובעת, זרמון DDB בע"מ, הינה משרד פרסום אשר עבד עם חברת ההלבשה התחתונה דלתא במשך עשר שנים. זרמון יצר קמפיין פרסומי חדשני עבור דלתא, בהובלתה של הפרזנטורית הסלבריטאית נינט טייב, במטרה למתג מחדש את דלתא כחברה צעירה וטרנדית. עם זאת, דלתא החליטה לסיים את ההתקשרות עם זרמון ולעבור למשרד פרסום אחר, אדלר חומסקי את ורשבסקי, לכאורה בשל חוסר שביעות רצון מעבודתו של זרמון בעקבות עזיבת שותפו של זרמון. זרמון תבע את אדלר חומסקי על סך 7 מיליון שקל, בטענה שהקמפיין שלו נגנב ונוצל על ידי אדלר חומסקי ללא רשות, תוך הפרת חוק זכויות יוצרים והעשרה בלתי הוגנת. אדלר חומסקי הכחיש את הטענות וטען כי הקמפיין שיצרו עבור דלתא שונה וכי הם לא השתמשו בחומרים של זרמון מעבר לאלמנטים טריוויאליים. בית המשפט מצא כי חומרי הקמפיין של זרמון היו סקיצות ראשוניות ולא היוו קמפיין מוגמר המוגן בזכויות יוצרים. גם הבחירה בנינט כפרזנטורית לא הייתה יצירה המוגנת בזכויות יוצרים, בהיותה פרקטיקה נפוצה בעולם הפרסום. יתר על כן, שמות המותג בהם נעשה שימוש בקמפיין נוצרו במשותף על ידי דלתא וזרמון, ולדלתא הייתה הזכות להשתמש בהם. לפיכך, דחה בית המשפט את טענותיו של זרמון לפי דיני הקניין הרוחני. עם זאת, בית המשפט מצא צדק בתביעתה של זרמון לעשיית עושר ולא במשפט, שכן הרעיון לגייס את נינט כפרזנטורית היה פרי יוזמתו של זרמון ותרם תרומה משמעותית להצלחת הקמפיין של אדלר חומסקי. זרמון קיבל את הזכות לקבל חשבונות מאדלר חומסקי כדי לקבוע את רווחיהם מהקמפיין, מה שיצדיק פיצוי כספי לזרמון. כמו כן פסק בית המשפט לזרמון הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך 100 אלף שקל.