בד"מ 76/07

תקציר

הפאנל מצא כי הנאשם התנהל בפזיזות בכך שהציג מסמכים ששונו כראיה וניסה להעבירם כאמיתיים. הם גינו את ניסיונו להכפיש כל מי שלא תמך בטענותיו ומצאו כי עדותו לוקה בחוסר אמינות, מלאה בהתפרצויות רגשיות ובתירוצים סתמיים. מנגד, הם מצאו את גרסתה של המתלוננת לאירועים עקבית ואמיתית, למרות כמה סתירות קלות שניתן לייחס לחלוף הזמן. עוד מצא הפאנל כי הראיה המרכזית, מוצג נ/1, שלטענת הנאשם הוכיחה את טענותיו, זויפה ונוסחה במועד מאוחר יותר. בסך הכל, הפאנל השתכנע מעבר לכל ספק סביר באשמתו של הנאשם בכל הסעיפים, למעט סוגיית שכר הטרחה, שלא ניתן לייחס לאף אחד מהצדדים. גם עדיו וראיותיו של הנאשם נמצאו בלתי מהימנים ובחלק מהמקרים אף עברו מניפולציות. למרות קשייו האישיים והכלכליים של הנאשם, קבע ההרכב כי מעשיו חמורים ביותר, במיוחד כאשר הם נמשכים וחוזרים על עצמם, ואינם מהווים הגנה תקפה. כתוצאה מכך, הרשיע ההרכב את הנאשם בכל האישומים שיוחסו לו בתלונה, למעט העבירה הרביעית של תשלום האגרה.