עת"מ 28010-06-10

תקציר

בית המשפט החליט לקבל את העתירה שהוגשה נגד החלטת משטרת ישראל לקבל את הצעתה הזוכה של גאון במכרז לאספקת תוכנה ותחזוקתה. תנאי המכרז אפשרו למשטרה לסיים את ההתקשרות ב'תחנות יציאה' ספציפיות, והמשטרה אישרה כי אינה מוותרת על זכות זו. מאחר שהצעתה של גאון תומחרה בשנה הראשונה ב-500 אלף שקל, ואילו בשנים שלאחר מכן תומחרה באפס, היה ברור כי ההצעה אינה מתיישבת עם כוונת המכרז לאפשר למשטרה לשלוט בהיקף הפרויקט ובעלותו. פער זה יביא לתשלומים גבוהים יותר מהצעתה של העותרת בתרחישים מסוימים, דבר המצביע על חריגה מהותית מדיני המכרזים, המחייבים את ההצעות לעמוד בתנאי המכרז תוך הבטחת שוויון וטוהר המידות. יתר על כן, הצעתה של גאון עוררה חשש לסבסוד צולב, שכן היא תומחרה באופן לא ריאלי, כאשר חלק מהרכיבים מתומחרים באפס, דבר שוועדת המכרזים הייתה צריכה לחקור ביתר קפדנות. ההצדקה של הוועדה לבחור בגאון על בסיס עלות לא הייתה מספקת, שכן יש לקחת בחשבון גורמים אחרים כדי לבחור את ההצעה המתאימה ביותר. פסילת גאון אינה הופכת אוטומטית את העותר לזוכה; במקום זאת, הנושא מוחזר לוועדת המכרזים לדיון נוסף. המשיבים נדרשים לשלם את שכר טרחת עו"ד העותר והוצאותיו.