פש"ר 1079/07

תקציר

פסק הדין דן בהליכי חדלות פירעון של חייב. השופט פוסק במספר בקשות הנוגעות לביטול תשלומים שביצע החייב טרם צו הכינוס. הבקשות נבחנות על בסיס סעיף 98 לפקודת פשיטת הרגל, המאפשר ביטול רטרואקטיבי של תשלומי חוב שמעוותים סדרי עדיפויות ומעדיפים נושה אחד על פני אחרים. הבקשה הראשונה עניינה של משיב הטוען כי הלווה כספים להוריו, והשופט פוסק לטובת הנאמן ומורה למשיב להשיב את הסכום, שכן נראה כי מדובר בפירעון חוב ולא בתשלום עסקי רגיל. הנסיבות מצביעות על כוונת העדפה, שכן החייב פרע את החוב תחת איום בצו כינוס נכסים. הבקשה השנייה מתייחסת לשכר טרחת עורכי דין ששולם למספר משיבים אשר העניקו שירותים משפטיים לחייב. השופט קובע כי אין לבטל תשלומים שוטפים עבור שירותים משפטיים שוטפים, גם אם בוצעו בסמוך למועד כינוס הנכסים, שכן הדבר יפגע ביכולתו של החייב לתפקד ולהתגונן בהליכים המשפטיים שקדמו לכינוס הנכסים. עם זאת, השופט מבהיר כי אין משמעות הדבר כי כל תשלום לעורכי דין חסין מביקורת, במיוחד אם יש ראיות לשימוש לרעה או למערכת יחסים מוגזמת עם החייב. במקרה זה, השופט מוצא כי התשלומים הם תשלומים שוטפים לגיטימיים ודוחה את הבקשה נגד משיבים אלה. הבקשה השלישית, שעניינה משיבים שקיבלו תשלומים במסגרת עסקת מקרקעין, נדחית עד להכרעה בבקשה אחרת הקשורה לאותה עסקה. השופטת מציינת כי יש לבחון עסקאות מסוג זה כמכלול ומציעה לצדדים להגיע להסכם ללא צורך בהחלטה כפולה. לבסוף, השופט פוסק הוצאות לצדדים המצליחים ומורה למשיב 3 לשלם את הוצאות הנאמן ושכר טרחת עורך דין. ההחלטה ניתנת בהעדר הצדדים ומיום 19.12.2012.