עפ"ת 39550-12-21

תקציר

השופט דחה את הערעור במלואו. באשר לקבילות תוצאות בדיקת הנשיפה והדם, הסכים השופט עם החלטת בית משפט קמא להתעלם מתוצאת בדיקת הנשיפה וכן קבע כי תוצאת בדיקת הדם קבילה. השופטת הדגישה כי המערער לא העלה כל התנגדות לתוצאת בדיקת הדם במהלך המשפט וכי בכל מקרה, אי יידוע המערער לכאורה בדבר זכותו לסרב לבדיקה אינו הופך את הראיות לבלתי קבילות. עוד קבע השופט כי גם אם נפל פגם פרוצדורלי בבדיקת הדם, עדיין הראיה תהיה קבילה בהתחשב בנסיבות המקרה. בהתייחסו לחומרת העונש הדגישה השופטת את מסוכנות הנהיגה בשכרות ואת הצורך בהרתעה. השופט ציין את רמת האלכוהול הגבוהה בדמו של המערער, את נהיגתו הפזיזה ואת הנזק החמור שיכול היה להיגרם. השופט דחה גם את טענות המערער כנגד המשקל שניתן להרשעותיו הנוספות, וקבע כי הרשעות אלה לא נחשבו כעבירות קודמות וכי בית משפט קמא כבר הביא בחשבון את קרבתן הזמנית לעבירות הנדונות. השופט הגיע למסקנה כי העונש שהטיל בית משפט קמא היה ראוי וערך איזון בין שיקולי הענישה הרלוונטיים, ועל כן לא ראה עילה להתערב. משכך, נדחה הערעור, והמערער חויב להתחיל לרצות את עונשו במועד שנקבע.