רע"א 36461-06-26

תקציר

בסדר גמור, להלן ניתוח משפטי מקיף של פסק הדין, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים, כפי שמופיעים בטקסט שסיפקת: **ניתוח משפטי מקיף של פסק דין רע"א 36461-06-26 פלוני נ' מנורה מבטחים ביטוח בע"מ** **מבוא** פסק דין זה, שניתן על ידי בית המשפט המחוזי מרכז-לוד, עוסק בבקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום לדחות בקשה למינוי מומחה רפואי בתחום רפואת הכאב, במסגרת תביעה לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 (להלן: "חוק הפלת"ד"). פסק הדין מדגיש מספר עקרונות משפטיים מהותיים הנוגעים למינוי מומחים רפואיים בהליכי תביעות פלת"ד, ובפרט את הגישה הליברלית שיש לנקוט בבקשות מסוג זה, את מעמד קביעות המוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל") בהליכים אלו, ואת היחס להמלצות מומחים רפואיים. **הרקע העובדתי וההליכים הקודמים** המבקש נפגע בתאונת דרכים, אשר הוכרה כתאונת עבודה על ידי המל"ל. הוועדה הרפואית של המל"ל קבעה למבקש נכויות בתחום האורתופדי (5% צמיתות בגין "כאב בצוואר" והגבלה קלה בתנועות עמוד שדרה צווארי; 30% זמנית בגין "כאב בצוואר") ובתחום הנוירולוגי (5% צמיתות בגין "כאב ראש"). על אף שהועלה בפני הוועדה כאמור, כי המבקש סובל מתסמונת כאב כרוני של פיברומיאלגיה, המל"ל לא קבע נכות בתחום הראומטולוגי או בתחום הכאב. במסגרת התביעה בבית משפט קמא, המבקש ביקש מינוי מומחים בתחומים הראומטולוגי והכאב, בטענה שהוועדה הרפואית לא דנה בתחומים אלו, ולכן אין הוא מנוע מלבקש מינוי מומחה. בית משפט קמא, בהחלטותיו הראשונות, נעתר לבקשה למינוי מומחה בתחום הראומטולוגי, אך דחה בשלב זה את הבקשה למינוי מומחה כאב, בקובעו כי מינוי כזה יישקל רק לאחר הגשת כל חוות הדעת ושוכנע ב"תסמונת כאב נבדלת ועצמאית". **חוות דעת המומחה הראומטולוגי והגשת הבקשה הנוספת** המומחה הראומטולוגי שמונה מטעם בית המשפט, ד"ר הלל סאבין, קבע בחוות דעתו כי נכותו של המבקש אינה בתחום הראומטולוגי, אלא נובעת מתסמונת כאב צווארית כרונית (Small Fiber Neuropathy), הנגרמת מפגיעה ברשת העצבית, והמליץ על מינוי מומחה בתחום רפואת הכאב. המלצה זו היוותה את הבסיס לבקשתו הנוספת של המבקש למינוי מומחה בתחום הכאב, בטענה שהמלצת המומחה מהווה "ראשית ראיה" מספקת, וכי מדובר בנכות שלא נבדקה על ידי המל"ל. **החלטת בית משפט קמא ואגרת הרשות לערעור** בית משפט קמא, בהחלטתו מיום 10.6.2026, דחה את הבקשה למינוי מומחה כאב, בקובעו כי הכאב הצווארי והגבלת התנועה היוו בסיס לקביעת הנכות האורתופדית על ידי המל"ל, וכי אין אינדיקציה לתסמונת כאב נפרדת החורגת מהנכות שנקבעה. בית המשפט העליון, המהותי כערכאת ערעור, קיבל את בקשת רשות הערעור, דן בה כאילו ניתנה רשות והוגש ערעור, ופסק כי דין הערעור להתקבל. **עקרונות משפטיים מרכזיים וחידושים בפסק הדין** 1. **הגישה הליברלית למינוי מומחים רפואיים ביישומי חוק הפלת"ד:** * **עקרון יסוד:** בית המשפט מדגיש כי הדרך העיקרית להוכחת טענות רפואיות בתביעות פלת"ד היא באמצעות מינוי מומחה רפואי מטעם בית המשפט. מכאן, נוהג בית המשפט "משנה זהירות" בבואו לדחות בקשה למינוי מומחה. * **העדפת מינוי על פני דחייה:** אף כאשר מתעורר ספק, יש להעדיף את מינוי המומחה על פני דחיית הבקשה. במקרים בהם יתברר בסופו של דבר כי לא נותרה נכות רפואית, ניתן "לרפא" את הפגם במינוי באמצעות חיוב הנפגע בהוצאות משפט מתאימות. * **ביקורת שיפוטית מחמירה:** החלטה שלא למנות מומחה רפואי עומדת לביקורת קפדנית של ערכאת הערעור. 2. **מעמד קביעות המל"ל והרחבת אבחון בתביעות פלת"ד:** * **"קביעה על פי דין":** בית המשפט מבהיר כי כאשר הוועדה הרפואית של המל"ל לא דנה בפועל בתלונות הנפגע ביחס לתחום מסוים, אין מדובר ב"קביעה על פי דין" כהגדרתה בחוק הפלת"ד, המונעת הגשת בקשה למינוי מומחה בתחום זה. * **אי-חסימת קביעות בתחום אחד:** קביעת נכות בתחום אחד על ידי הוועדה אינה חוסמת את דרכו של הנפגע מלעתור למינוי מומחה בתחום אחר, במיוחד אם הנושא לא נידון בפירוט בוועדה. (ר' רע"א 654/23 הפניקס נ. פלוני (2023); רע"א 3545/11 המאגר הישראלי לביטחי רכב נ. א.כ (2011)). * **התמודדות עם כפילות בתלונות:** ההלכה מכירה במקרים בהם הנפגע סובל הן מתסמונת כאב כרונית והן מכאבים שמקורם בבעיה רפואית ספציפית, אשר כבר זכתה להתייחסות. גם במקרים אלו, אין לשלול מינוי מומחה כאב, אם קיימת ראשית ראיה לתסמונת כאב נפרדת. (ר' רע"א 3504/11 שי ששון נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ (2011)). 3. **מעמד המלצת מומחה מטעם בית המשפט:** * **"ראשית ראיה" משמעותית:** המלצת מומחה רפואי שמונה על ידי בית המשפט למינוי מומחה נוסף בתחום אחר, מהווה "ראשית ראיה" או השלמה לראשית ראיה הנדרשת לצורך הכרעת בית המשפט בבקשה. * **שיקול דעת סופי לבית המשפט:** למרות שמשקלה של המלצת המומחה רב, שיקול הדעת וההכרעה הסופיים נותרים בידי בית המשפט, אשר אינו כבול להמלצה. (פסיקה זו אף מציבה את ההמלצה כבסיס ראייתי משמעותי, אך מודה כי בית המשפט אינו כבול). 4. **מינוי מומחה בתחום רפואת הכאב:** * **קריטריון כללי:** ככלל, יש למנות מומחה בתחום הכאב כאשר קיימת ראשית ראיה לתסמונת כאב כרונית, הנבדלת באופן ניכר מהתחומים האחרים שכבר נדונו. * **התמודדות עם חפיפה בין תחומי מומחיות:** הפסיקה מכירה בכך שקיימת חפיפה מסוימת בין תחומי התמחות רפואיים, למשל בין כאב אורתופדי לכאב ראומטי או כאב נוירולוגי. חפיפה זו אינה שוללת אוטומטית מינוי מומחה נוסף. * **היחס בין מומחה ראומטולוג למומחה כאב:** גם אם מונה מומחה בתחום הראומטולוגיה (או תחום קרוב אחר), אין לשלול כליל מינוי מומחה בתחום הכאב, שכן לא ניתן לקבוע בוודאות שמדובר באותו תחום פגיעה, ויש לאפשר למומחה רפואי לבחון את הדברים. (ר' החלטתי בעניין רע"א 53060-11-23 פלוני נ' התאגיד המנהל של המאגר לביטוח רכב חובה ("הפול") (12.12.23)). **יישום הדין לנסיבות המקרה** בית המשפט המחוזי קבע כי: * **דחיית טענת החסימה של קביעות המל"ל:** קביעות המל"ל בתחום האורתופדי והנוירולוגי אינן מהוות "קביעה על פי דין" המחייבת את בית המשפט ביחס לתחום הכאב, שכן הוועדה לא דנה בתחום זה. * **ביסוס ראשית ראיה למינוי מומחה כאב:** המסמכים הרפואיים שצורפו, לרבות טיפול במרפאות כאב, לצד המלצת המומחה הראומטולוגי, מבססים את הבקשה למינוי מומחה בתחום הכאב. * **התמודדות עם חפיפה ו"מקצה שיפורים":** גם אם קיבלו הכאבים ביטוי מסוים בקביעות המל"ל, אין בכך לשלול מינוי מומחה כאב, כאשר הוכחה קיומה של תסמונת כאב נפרדת. בית המשפט נדרש לבחון האם הנכות האורתופדית החופפת את הנכות בתסמונת הכאב, ומניעת קביעת נכות כפולה ניתנת להשגה על ידי הצגת פרוטוקולי המל"ל למומחה. * **הפסיקה בעניין הפגיעה בסיבים העצביים הדקים:** ההבחנה של המומחה הראומטולוגי, כי מדובר בפגיעה ברשת העצבית הענפה (small fiber neuropathy) המובילה לכאב כרוני, מהווה בסיס משמעותי להערכה של מומחה כאב. * **הפסיקה בעניין פיברומיאלגיה:** אף על פי שהמל"ל לא קבע נכות בגין פיברומיאלגיה, ההתייחסויות הרפואיות ל"פיברומיאלגיה?" במסמכים רפואיים, לצד טיפול במרפאות כאב, מחזקים את הצורך בהערכה נוספת. **סוף דבר** בית המשפט קיבל את הערעור, הורה על החזרת התיק לבית משפט קמא לצורך מינוי מומחה רפואי בתחום רפואת הכאב. הובהר כי יש להעביר למומחה את פרוטוקול הוועדה הרפואית של המל"ל, והמומחה יתייחס לנכות שנקבעה על ידי המל"ל על מנת למנוע חשש לקביעת נכות חופפת. המשיבה תישא בשכר טרחת המומחה. **חידושים משפטיים ודגשים:** * **הדגשת ההבחנה בין "קביעה על פי דין" להערכה ראשונית:** פסק הדין מרחיב את הפרשנות של "קביעה על פי דין" לעניין סעיף 6ב לחוק הפלת"ד, ומבהיר כי רק דיון מהותי וקביעה נחרצת של המל"ל בתחום רפואי מסוים יחסמו את דרכו של הנפגע לבקש מינוי מומחה בתחום זה. * **משקל מוגבר להמלצת מומחה ביניים:** פסק הדין מבסס את ההמלצה של מומחה שמונה מטעם בית המשפט כ"ראשית ראיה" משמעותית, אשר דחייתה דורשת נימוק מפורט והתמודדות מצד בית המשפט. * **הכרה ב"רפואת הכאב" כתחום נפרד ומשמעותי:** ההכרה בצורך במומחה כאב, אף במקרים של כאבים שזכו להתייחסות בתחומים אחרים, מדגישה את ההתפתחות וההכרה בתחום רפואת הכאב כאבחנה קלינית עצמאית ובעלת השלכות פיצויים. * **מניעת "עיוות דין":** בית המשפט מדגיש כי דחיית בקשה למינוי מומחה עלולה לשמוט את יכולתו של הנפגע לקבל פיצוי בגין ראש נזק משמעותי, ובכך להוות "עיוות דין". בסיכומו של דבר, פסק הדין מהווה דוגמה ליישום הגישה הליברלית והמגוננת של בית המשפט כלפי נפגעי תאונות דרכים, תוך שימת דגש על הצורך בבירור רפואי מקיף ומדויק, ובפרט בתחום רפואת הכאב, אשר מהווה אתגר אבחנתי וטיפולי משמעותי.