ע"פ 6452/09

תקציר

בית המשפט בחן את הערעור והחליט לדחות אותו, תוך שהוא מדגיש כי יש לסווג את הערעור כערעור אזרחי בשל התמקדותו בפיצויים, עליה חל סעיף 78 לחוק העונשין. למרות שצוינה הטעות הפרוצדורלית, בחר המשיב שלא לנקוט בסיווג מחדש בשל התמשכות ההליכים. בית המשפט שב והדגיש כי פיצוי לנפגע, לפי סעיף 77, נועד להעניק סעד מיידי ולהכיר בסבלו, ולהבדיל אותו מפיצויים אזרחיים בכך שאינו דורש הוכחת הפסד מלאה. ערכאת הערעור אינה ששה בדרך כלל לשנות את סכומי הפיצויים, אלא אם קיימת חריגה ברורה מהנורמות. במקרה זה לא נמצאה חריגה כזו, ובית המשפט מצא לנכון לפסוק לבית המשפט המחוזי פיצוי בסך 120,000 ₪, בהתחשב בחומרת העבירה ונסיבותיה. תפקידו של המערער כעבריין העיקרי הצדיק פיצוי גבוה יותר, וחוסר יכולת כלכלית לא היה טיעון תקף להפחתתו. למרות שהמערערת ערערה על הסכום, תוך שהיא מביאה דוגמאות לפיצויים נמוכים יותר במקרים דומים, בית המשפט הדגיש את שיקול הדעת של פסיקות אלה ואישר את הפיצוי, מבלי למצוא עילה להתערבות. עם זאת, בהתחשב בסכום הפיצוי המשמעותי ובמאסרו הממושך של המערער, התיר בית המשפט לפרוס את התשלום על פני 24 תשלומים חודשיים.