עת"מ 55828-06-23

תקציר

בית המשפט החליט כי יש לדחות את העתירה. העותר הגיש עתירה קודמת שנמחקה לבקשת בא כוח העותר. השוואה בין שתי העתירות מלמדת כי אין מידע מהותי חדש בעתירות הנוכחיות. הטענות בדבר מסירת מידע לעיתונאי ובקשות העותר להיכנס לישראל אינן נחשבות מהותיות, שכן הן כבר הוזכרו בעתירה הקודמת ובתשובות שסיפקו המשיבים. זאת ועוד, לגופו של עניין יש גם נטייה לדחות את העתירה, בשל הימצאות מידע חסוי בדבר קשריו של העותר עם פעילי טרור, המהווה איום ביטחוני. המידע שהוצג בפני בית המשפט בדיון במעמד צד אחד הצדיק את החלטת המשיבים לסרב לבקשת העותר. בית המשפט מכיר בסמכותה הרחבה של מדינת ישראל לקבוע מי ייכנס לשטחה, במיוחד בהקשר של שיקולי ביטחון הנוגעים לכניסה משטחים עוינים. בעוד צרכיו של העותר, לרבות מצבו הרפואי, מוכרים, הם גוברים על החששות הביטחוניים במקרה זה. על המשיבים מוטלת החובה לשקול הן את האינטרסים של העותרת והן את ביטחונם של תושבי ישראל. בית המשפט מסכים עם הערכת המשיבים כי הסיכון הביטחוני הנשקף מקשריו של העותר הוא משמעותי, במיוחד נוכח העלייה הנוכחית בפעילות הטרור נגד ישראל. לכן, הצורך ההומניטרי גובר על הביטחון הלאומי במקרה זה. משכך, העתירה נעדרת שחר ודינה להידחות, ללא כל צו להוצאות.