ע"ע 27122-12-13

תקציר

פסק הדין דוחה את הערעור על פסק דין קודם לטובת שני עובדים שהואשמו על ידי מעסיקם לשעבר, המערער, בשימוש פסול במידע סודי ובהפרת חובת תום הלב וההגינות. בית הדין לערעורים מסכים עם קביעתו של בית הדין האזורי כי המערערת לא הביאה ראיות מספיקות לכך שהעובדים עשו שימוש במידע סודי או הפרו את חובת הנאמנות שלהם. הערעור נסוב בעיקרו סביב השאלה האם המידע שבידי העובדים אכן היה חסוי והאם הם נהגו בחוסר הגינות כלפי המערערת. בית הדין מדגיש כי העובדים לא הסתירו את פעילותם מהמערערת ואף קיבלו את הסכמתה של המערערת לעסוק בעסקאות מסוימות. ההסכמה שניתנה על ידי המערערת, לצד היעדר ראיות התומכות בטענות, מובילים את בית המשפט למסקנה כי המניע לתביעה הוא רצונה של המערערת למנוע מהעובדים להתחרות בהם, דבר שאינו אינטרס לגיטימי המצדיק הגבלת עיסוקם או מזכה את המערערת בפיצויים. כמו כן, פסק הדין תומך בממצאי הערכאה הנמוכה יותר בנוגע למעשי העובדים במהלך עבודתם ובהיעדר הוכחת נזק כספי שנגרם כתוצאה מהתנהלות העובדים. בנוסף, בית הדין קובע כי טענות המערערת בדבר השבת פיצויי פיטורים והודעה מוקדמת אינן מבוססות, שכן המערערת הייתה מודעת לכוונותיהם של העובדים לעבוד בתחום ולא פעלה במועד לביטול הסכמתם לתשלומים. אשר על כן, הערעור נדחה, והמערערת מחויבת לשלם שכר טרחת עורך דין לעובדים.