ע"א 24374-11-13

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את בקשת המבקשים לפטור מערבי, אשר יפטור אותם מהפקדת בטוחות להבטחת שכר טרחת המשיב במקרה של ערעור שלא יצלח. כדי להיות זכאי לפטור זה, היה על המבקש לעמוד בשני תנאים: להוכיח היעדר יכולת כלכלית להעמיד בטוחות ולהציג טיעון משכנע בדבר הצלחת ערעורו. המבקש לא עמד בדרישות אלה באופן משביע רצון. הם לא סיפקו דיווח מקיף על מצבם הכלכלי, והשמיטו הכנסות מדמי שכירות מנכס בבעלותם המשותפת. יתר על כן, המבקשים לא פירטו האם ניסו לבקש סיוע כספי מבני משפחתם לקבלת הבטוחה, למרות שציינו כי הם מקיימים קשרים קרובים עם בנם ובתם. כמו כן, נראה כי המבקש הסתיר מידע על חשבונות הבנק שלו, הן בארץ והן בחו"ל. הם שכרו עורך דין פרטי אך לא חשפו את שכר הטרחה ולא סיפקו את הסכם שכר הטרחה, דבר שהקשה עליהם להעריך את קשייהם הכלכליים. לבסוף, בית המשפט לא השתכנע בסיכויי ההצלחה הגבוהים של ערעורו של המבקש, שכן הוא מערער בעיקר על קביעותיו העובדתיות של בית משפט קמא, אשר כמעט ולא מתבטלות בערעור. כתוצאה מכך, בית המשפט העדיף את האינטרס של המשיב להבטיח את הוצאותיהם והורה למבקש להפקיד את הערבות עד למועד נקוב או להסתכן בדחיית ערעורו. החלטה זו התקבלה מבלי שנפסקו הוצאות משפט למי מהצדדים.