תע"א 5907/08

תקציר

השופט פותח בדחיית שתי טענות מקדמיות שהעלו המבקשים. הראשון מתייחס לאילו מסמכים יש לשקול בעת הערכת יעילותה של אכיפה קולקטיבית כחלופה לתביעה ייצוגית; השופט קובע כי יש להביא בחשבון את כל פעולות האכיפה שבוצעו עד כה, ולא רק מסמך ביקורת לדוגמה. הטענה השנייה, המקובלת על השופטת, עניינה התעלמות מנתוני המחקר הסטטיסטי שהגישה המשיבה כתמיכה לטענתה כי תובענה ייצוגית אינה הדרך היעילה ביותר להתנהל בתיק זה. השופט קובע כי לא ניתן להתייחס לנתונים אלה בשלב זה משום שהם אינם שלמים ונעדרי הקשר ראוי. בהתייחס לגופו של עניין, השופט מגיע למסקנה כי אכיפה קולקטיבית טרם הוכחה כ"חלופה אמיתית ויעילה" לתביעה ייצוגית. השופט מונה מספר ליקויים בהליך האכיפה הקיבוצי. אלה כוללים את פרקי הזמן המוגבלים המכוסים על ידי פעולת האכיפה, חוסר בהירות ואפקטיביות בביקורת על רשימת העובדים הזכאים, הזמן שחלף ללא התקדמות משמעותית באיתור עובדים זכאים ובתגמולם, וחוסר היעילות הכללי של התהליך. השופט מביע אכזבה מהאופן שבו המבקשים והמשיבים העליבו זה את זה לאורך ההתדיינות ומפציר בהם לגלות יותר מקצועיות וכבוד בעתיד. בסופו של דבר, השופט קובע כי יש לדחות את התביעה לעת הזו, שכן לא הוכח כי אכיפה קולקטיבית היא חלופה בת קיימא. עם זאת, השופטת מדגישה כי אין בהחלטה זו כדי לשלול את האפשרות שבשלב מאוחר יותר של ההתדיינות יוכח כי פעולות אכיפה קולקטיביות יצרו חלופה אמיתית ויעילה לתביעה ייצוגית. אם כך יקרה, השופט קובע כי ניתן לבטל את האישור לתביעה הייצוגית. לפיכך, השופט מאשר את המשך התביעה הייצוגית, מתווה את השלבים הבאים בהליך המשפטי, לרבות תיקון טענות והגנות וקובע מועדים לתביעות אלה. בנוסף, השופט מורה למשיב לכסות את הוצאות המבקשים ושכר טרחת עורך דין, בסך 25,000 ₪, עד למועד שנקבע. ההחלטה היא מיום 1.6.2017, ויש משמעות לכך שהצדדים ישובו לבית המשפט במועד מאוחר יותר.