תל"א 3327/09

תקציר

סכסוך משפטי בין שני צדדים, המכונים המבקש והמשיבים, הסתיים בפסק דין שניתן על ידי השופט ש' ברסלב ביום 29.3.2009, ופסק לטובת המשיבים. המבקש, המיוצג על ידי משרד עורכי דין, מבקש לערער על פסק דין זה אך הגיש בקשה להארכה משום שהחמיץ את המועד. טענת המבקש היא כי יש לספור את המועד האחרון להגשת ערעור מיום 5.6.2009, בהתבסס על המשך ההליכים בעקבות פסק הדין. לטענתם, פסק הדין לא היה סופי עד לחתימה על פסק דין נפרד, וכי יש להאריך את המועד בשל טעות כנה. עם זאת, טוענים המשיבים כי הבקשה להארכה הוגשה למעלה משלושה חודשים לאחר המועד הקבוע בחוק וכי טעות בתום לב אינה מהווה סיבה מיוחדת להארכה. עוד הם טוענים כי סיכויי הצלחת הערעור קלושים. בית המשפט מתייחס בדיונו לתקדימים רלוונטיים המנחים את פרשנותה של תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, המאפשרת הארכת זמן בנסיבות מסוימות. בית המשפט מבחין בין מקרים בהם גורמים חיצוניים גרמו לעיכוב לבין מקרים בהם הסיבה נעוצה במבקש, בציינו כי טעות אנוש פשוטה אינה עילה מספקת להארכה. במקרה דנן, מוצא בית המשפט כי הנמקתו של המבקש אינה מהווה נימוק מיוחד להארכה, שכן פסק הדין הנדרש לא שינה באופן מהותי את פסק הדין. בנוסף, טענת המבקש בדבר בקשה לתיקון טעות סופר בפסק הדין נדחית מאחר שהבקשה נדחתה, והמועד הקובע נותר מועד פסק הדין המקורי. לבסוף, בית המשפט אינו משתכנע מטענות המבקש בדבר סיכויי הצלחה גבוהים בערעור, ומציין כי פסק הדין היה מנומק היטב ומבוסס על ראיות משמעותיות. משלא נמצאו טעמים מיוחדים המצדיקים את השיהוי, הבקשה להארכה נדחית, והמבקש נדרש לכיסוי הוצאות המשיבים. החלטה זו ניתנה בהעדר הצדדים ביום 21.12.2009.