תא"מ 44950-12-19

תקציר

התובע הגיש תביעה כנגד חברת הביטוח הנתבעת לפיצויים בעקבות תאונת דרכים. חברת הביטוח הכחישה את הטענה, וטענה כי התובע לא הבהיר את חבותו וכי הייתה תרמית מצדו. בית המשפט בחן את חומר הראיות ומצא כי התובע הצליח להוכיח את התרחשות התאונה וגרסתו לאירועים נתמכה בראיות חיצוניות. טענת חברת הביטוח בדבר אי בירור החבות לא הייתה סיבה מספקת לפטור אותם מתשלום התביעה, שכן התובעת מסרה את המידע הדרוש ושיתפה פעולה עם חוקר חברת הביטוח. כמו כן, בית המשפט מצא כי חברת הביטוח לא הוכיחה כי התובע ביצע תרמית. דו"ח החוקר העלה חשדות לגבי אמיתות התאונה, אך חשדות אלה לא היו מוצדקים. ככלל, חברת הביטוח לא הצליחה להוכיח קיומו של חריג הפוטר אותם מאחריות. לפיכך פסק בית המשפט לטובת התובע והורה לחברת הביטוח לפצות אותו בגין הנזקים שנגרמו לו בסך 32,511 ₪, בתוספת ריבית והוצאות משפט.