תמ"ש 53490-09-12

תקציר

פסק הדין מתאר את תוצאותיו של מאבק גירושין מר ומשמורת בין הורים יהודים לחמישה קטינים. ההליכים כיסו היבטים שונים של הפרידה, לרבות גירושין, משמורת, הסדרי ראייה, חלוקת רכוש ומזונות ילדים, כאשר שני האחרונים נדונו בפסק דין זה. באשר לחלוקת הרכוש, האב טען כי דירת המגורים היא רכושו הבלעדי, ואילו האם טענה כי היא בבעלות משותפת. בית הדין הרבני טיפל בהיבט זה וטרם נתן את פסק דינו. בהיבט המזונות, בית המשפט הורה בעבר לאב לשלם לאם 2,070 שקל בחודש עבור הטיפול בשני הקטינים הקטנים שבמשמורתה, בצירוף הוצאות נוספות. עם זאת, נוכח שינויי הנסיבות שחלו לאחרונה, לרבות הענקת המשמורת על הקטינים הבוגרים לאב וההשלכות הכספיות הכרוכות בכך, עתר האב להקלה בתשלומי המזונות. בית המשפט הכיר בחובתם המוחלטת של הורים לדאוג לצרכיהם החיוניים של ילדיהם הקטינים, במיוחד אלה שטרם מלאו להם 15 שנים, כפי שמכתיב דין התורה. עם זאת, היא הדגישה כי אחריות זו צריכה להיות משותפת לשני ההורים במצבים של משמורת משותפת, במיוחד כאשר קיים שוויון כלכלי. בית המשפט חישב את ההוצאות החודשיות של כל קטין וקבע כי לשני ההורים נותרו כ-2,000 שקלים בכל חודש למחייתם לאחר כיסוי הוצאות אלה. לפיכך, נפסק כי על כל הורה לשאת בהוצאות גידול הקטינים במשמורתו. כתוצאה מכך, בוטלה חובת האב למזונות שני הקטינים שבמשמורת האם לתקופה שהחלה מיום 1.9.14, ואין צורך להחזיר את התשלומים הקודמים ששילם.