ת"א 11989-10-21

תקציר

התובעת, מיילדת בת 54, הגישה תביעה נגד הנתבעת בדרישה לפיצוי בגין פציעות שנגרמו לה בתאונת עבודה. בית המשפט מצא כי נכותה התפקודית של התובעת תואמת את נכותה הרפואית, אשר הוערכה בשיעור של 6.5%. השופטת שקלה את גילה של התובעת, דרישות עבודתה ואופי פגיעתה הגופנית, וקבעה כי נכותה התפקודית מזכה אותה בפיצוי. התובעת טענה להפסדי שכר בעבר ובעתיד, שהעמידו את שכרה החודשי על 20,000 ₪. בית המשפט קיבל נתון זה. בגין הפסדי שכר בעבר, פסק בית המשפט 20,000 ₪, וקבע כי הפחתת משמרות הלילה של התובע בעקבות התאונה הצדיקה סכום זה. בית הדין שקל גם הפסדי שכר עתידיים, וקבע כי סכום גלובלי של 100,655 ₪ הוא ראוי בהתחשב בגילה של התובעת, בדרישות עבודתה ובסבירות שנכותה תשפיע על פוטנציאל ההשתכרות שלה. כמו כן נפסקו לתובע 12,581 ₪ בגין הפסדי פנסיה וזכויות סוציאליות, 2,500 ₪ בגין הוצאות רפואיות בעבר ובעתיד ו-5,000 ₪ בגין עזרה מאחרים בעבר ובעתיד. בנוסף, פסק בית המשפט 10,227 ₪ בגין כאב וסבל. סך הפיצויים שנפסקו לתובע הסתכמו ב-150,963 ₪. פסק הדין הורה לנתבע לשלם סכום זה, כולל שכר טרחת עורך דין ומע"מ, בתוך 30 יום. בית המשפט קבע כי אין עילה לניכוי מפיצויי התובעת, וההחלטה ניתנה בהעדר הצדדים ביום 22.5.2023.