דב"ע נו/154 - 3

תקציר

פסק הדין, ע"א 55/385-3, מתייחס לסכסוך בין עובד, מר זוהייקה, לבין מעסיקו לשעבר, בזק. בית משפט קמא מצא כי בזק פיטרה שלא כדין את מר זוחייקה והורה לה לשלם לו פיצוי בסך 10,000 ₪, בצירוף הפרשי ריבית והצמדה. שני הצדדים ערערו על החלטת בית המשפט המחוזי. נקודות המחלוקת העיקריות היו גובה שכרו של מר זוהיקה, זכותו לפיצוי בגין פיטורים שלא כדין וסוגיית פדיון ימי החופשה. בית המשפט העליון קבע כי אין להתערב בקביעותיו העובדתיות של בית הדין האזורי, ובפרט בעניין פדיון החופשה ומשכורתו האחרונה של מר זוהייקה. עוד נקבע כי בזק פעלה כדין בפיטוריו של מר זוהיקה, שכן לחברה הייתה הזכות לסיים את ההתקשרות בכל עת בהתראה של חודש, והגשת כתב אישום נגדו הייתה עילה מוצדקת לפיטורים. עם זאת, בית המשפט העליון קבע כי בזק פעלה בחוסר תום לב בכך שסיפקה סיבה שגויה לפיטורים. באשר לסכום הפיצוי, הסכים בית המשפט העליון עם בזק כי מר זוהיקה זכאי לפיצוי בשווי שלוש משכורות בלבד בגין הפרת החוזה, בסך 3,300 ₪ (נטו) כולל הפרשי ריבית והצמדה. בכך קיבל בית המשפט העליון באופן חלקי את ערעורה של בזק, תוך הפחתת סכום הפיצוי, ודחה את ערעורו של מר זוהייקה, תוך שהוא מאשר את החלטת בית המשפט המחוזי ברוב הסעיפים.