ע"א 291/91

תקציר

פסק הדין מתייחס לשני ערעורים מאוחדים על היטל השבחה שהוטל על בעלי בתי מלון בנהריה בגין תוספות בנייה. בית משפט קמא דחה את טענת המערערת לגביית ההיטל, תוך שהוא מצטט החלטה קודמת של הרשויות המקומיות לראות בהיטל הלוואה עומדת לתקופה של חמש שנים. פסק דינו של בית המשפט המחוזי אישר את החלטת בית משפט קמא, והסכים כי הבעלים אינם פטורים מתשלום ההיטל אלא יכולים לעורר תביעת השתק כנגד המערערת. עם זאת, השופט מ' סלוצקי פסק לטובת המערער. סלוצקי קבע כי לוועדה העירונית יש סמכות לתת הלוואה לבעלי המלון, אך הדגיש כי סמכות זו צריכה להיות מופעלת בגבולות החוק. מאחר שהמקרה הנוכחי לא נכנס לגדר הוראות החוק לפטור או דחייה של היטל השבחה, חויבו בעלי המלון לשלם. עם זאת, בהתחשב בכך שהמערערים יזמו את ההחלטה החיובית, הציע סלוצקי היטל מופחת והורה לכל צד לשאת בהוצאות המשפט שלו. פסק הדין הדגיש את החשיבות של רשויות ציבוריות לכבד את החלטותיהן תוך שהן פועלות בגבולות החוק, והדגיש כי אזרחים אינם יכולים לטעון להשתק מפני הבטחות בלתי חוקיות של הרשויות.