חדל"ת 59267-03-23

תקציר

## ניתוח משפטי של החלטת בית משפט השלום בטבריה בתיק חדל"פ 59267-03-23 **רקע:** התיק עוסק בבקשת בנק דיסקונט לישראל בע"מ (להלן: "הנושה" או "הבנק") למינוי כונס נכסים ופתיחת הליכים כנגד עיזבון המנוחה, דליה ברנשטיין ז"ל (להלן: "המנוחה"), מכוח חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 (להלן: "החוק"). הנושה טוען כי המנוחה חבה לו כספים מכוח ערבותה לחובות חברת "חלקיהו בע"מ". היורש של המנוחה, מר חלקיהו ברנשטיין, התנגד לבקשה, בין היתר בטענה כי העיזבון חולק ואינו קיים עוד, וכי הנושה לא הוכיח את קיומו של החוב כלפי המנוחה עצמה. **ניתוח משפטי:** **1. היקף הסמכות של בית המשפט בתביעת פתיחת הליכים כנגד עיזבון:** הבקשה הוגשה לפי סעיפים 177(ג) ו-109 לחוק, המאפשרים לנושה של יחיד שנפטר להגיש בקשה לניהול העיזבון בהליך חדלות פירעון, בהתקיים תנאי הגשת בקשת נושה לפי סעיף 109. סעיף 109(א) קובע כי בקשה כזו תוגש אם היחיד (במקרה זה, המנוחה) נמצא בחדלות פירעון, והוכחת חדלות הפירעון יכולה להיעשות גם באמצעות החזקה הקבועה בסעיף 110 לחוק. **2. הוכחת קיומו של חוב – תנאי יסודי:** בית המשפט הדגיש כי קיומו של חוב הוא תנאי הכרחי למתן צו פתיחת הליכים. במקרה זה, בית המשפט קבע כי הנושה לא הוכיח את קיומו של חוב של המנוחה כלפיו במועד פטירתה (13/4/17). הנושה הסתמך על סכומי חוב שנטען כי היו קיימים במועדים מאוחרים יותר (מועד חתימת הסכם הפשרה, מועד הגשת תביעה כספית, ומועד הגשת הבקשה). **הנמקה משפטית:** * **חוב עתידי לאחר פטירה:** בית המשפט הסתמך על הפסיקה הקובעת כי ערבות של אדם פוקעת לגבי חוב עתידי שלא נוצר במועד פטירתו. ערבות ללא הגבלה של המנוחה לחשבון החברה לא יכולה לחול על חובות שנוצרו לאחר פטירתה, במיוחד כאשר הוכח כי בשנת 2017, מועד פטירתה, ההתנהלות בחשבון הבנק הייתה תקינה ולא היה כשל בחוב. * **אי הוכחת סכום החוב במועד הרלוונטי:** בית המשפט קבע כי הנושה לא הוכיח את סכום החוב של המנוחה מכוח ערבותה במועד פטירתה. הנתונים שהוצגו התייחסו לתקופות מאוחרות יותר, כאשר בחשבון הבנק בוצעו פעולות וניתנו אשראים חדשים לאחר מועד פטירתה. * **מחלוקת אמיתית לגבי החוב:** בית המשפט קיבל את טענת היורש כי קיימת מחלוקת אמיתית בדבר קיום החוב. לנושה לא היה פסק דין או תיק הוצאה לפועל כנגד המנוחה, והתביעה הכספית שהוגשה כנגד עיזבונה נמחקה. **3. חזקת חדלות הפירעון – טענות הגנה טובות:** הנושה הסתמך על חזקת חדלות הפירעון לפי סעיף 110(א)(1) לחוק, לפיה יחיד שנמסר לו מכתב דרישה לתשלום חוב ולא שילם אותו בתוך 30 יום, יראו אותו כחדל פירעון. אולם, בית המשפט קבע כי קיימת מחלוקת בתום לב לגבי החוב, כאשר עיזבון המנוחה (באמצעות היורש) פירט עילות המצדיקות את אי תשלום החוב. בהתאם לפסיקה (ע"א 1938/11 מגדל הזוהר לבנין בע"מ נ' גוב גיא בע"מ), נטל ההוכחה על הטוען לקיומה של מחלוקת הוא "נמוך ביותר", ויש להוכיח כי הטענות אינן טענות בעלמא בלבד. **4. סוגיית חלוקת העיזבון:** בית המשפט דחה את בקשת הנושה גם בשל טענת היורש כי העיזבון חולק בשנת 2017, לאחר מתן צו קיום צוואה. * **השלכות צו קיום צוואה:** בית המשפט קבע כי משניתן צו קיום צוואה בשנת 2017 והליך ההורשה הושלם ללא התנגדות מצד הנושה, ובהינתן שהנושה ידע על צו קיום הצוואה (כפי שעולה מתביעת החוב שהגיש בהליך חדלות הפירעון של היורש), אין אפשרות כיום לפתוח בהליכים כנגד עיזבון שכבר חולק. * **הפניית תביעות ליורש:** לטענת בית המשפט, אם קיימות טענות ודרישות כלפי המנוחה, יש להפנותן ישירות ליורש, מר חלקיהו ברנשטיין, ולהיפרע מזכויותיו בעיזבון המנוחה. מאחר והיורש עצמו מצוי בהליכי חדלות פירעון, יש לערוך את הפעולות במסגרת הליך זה ועל ידי הנאמנת שמונתה. * **סותריות בהצהרות הנושה:** בית המשפט ציין כי בתביעת החוב שהגיש הנושה בהליך חדלות הפירעון של היורש, הנושה הצהיר כי חלקיהו הינו היורש של המנוחה והוא זכאי להיפרע מזכויותיו בעיזבון אשתו המנוחה בעדיפות על יתר נושיו. הצהרות אלו סותרות את הטענה המאוחרת כי העיזבון טרם חולק. **5. סוגיית הזכויות בנחלה:** בית המשפט העיר כי הטענות לגבי הזכויות בנחלה, לרבות הטענה שאין למנוחה ולבעלה זכויות קנייניות והזכות החוזית שנותרה אינה חלק מהעיזבון, ייבדקו על ידי הנאמנת בהליך חדלות הפירעון של היורש. בית המשפט הוסיף כי הטענות בעניין זה אינן עומדות בקנה אחד עם סעיף 20 להסכם הפשרה שנחתם בין הצדדים ביום 8/2/21, ונדרש בירור מעמיק שלא במסגרת ההליך הנוכחי. **6. חידוש משפטי/עיקרון משפטי:** * **הבחנה בין חוב שנוצר לפני הפטירה לחוב שנוצר לאחריה:** בית המשפט חידש או הדגיש כי ערבות אישית של אדם לחובות חברה בחשבון בנק, במידה והיא אינה מוגבלת בזמן, פוקעת ביחס לחובות שנוצרו לאחר פטירתו, במיוחד כאשר החשבון התנהל באופן תקין עד למועד הפטירה. * **הגנה על עיזבון שחולק:** בית המשפט חיזק את העיקרון כי לא ניתן לפתוח בהליכי חדלות פירעון כנגד עיזבון שכבר חולק, לאחר מתן צו קיום צוואה והשלמת הליכי הירושה, בפרט כאשר הנושה ידע על ההליכים ולא פעל בזמן. * **נטל הוכחה נמוך להוכחת מחלוקת אמיתית:** בית המשפט אימץ את הפסיקה הקיימת לגבי נטל ההוכחה הנמוך המוטל על המתנגד להליך חדלות פירעון, להוכיח קיומה של מחלוקת אמיתית לגבי החוב. **החלטה:** בית המשפט דחה את בקשת הנושה, תוך חיובו בהוצאות המשיבה ושכר טרחת בא כוחה, ובנוסף בהוצאות הממונה. ההחלטה הועברה לנאמנת בתיק חדל"פ של היורש. **הערה:** ההחלטה ניתנה לאחר יציאת השבת.