ס"ע 7938-07-18

תקציר

התובעת, עובדת ניקיון, תבעה את הנתבעות 2 ו-3 – חברות שירותי ניקיון וכוח אדם, בהתאמה – בגין אי תשלום הטבות המגיעות להן מכוח צו הרחבת ענף הניקיון, ובגין הפרות נוספות של דיני העבודה, לרבות אי מתן הודעה מוקדמת על תנאי העסקה, הודעה מוקדמת על פיטורים, תשלום שעות נוספות והפרשות לפנסיה ולקרנות השתלמות. בית הדין קבע כי צו הרחבת ענף הניקיון חל על העסקתו של התובע אצל הנתבעים 2 ו-3 – מעסיקים משותפים – והורה להם לשלם לו 49,605 ₪, ביחד ולחוד, המורכבים מהטבות שונות שלא שולמו, לרבות 3,000 ₪ בגין הפרת חוק הגנת השכר, 2,000 ₪ בגין אי הודעה לעובד, 3,240 ₪ בגין אי מתן הודעה מוקדמת. ו-5,927 ש"ח בגין אי תשלום במקום הפרשות לקרן השתלמות, בין היתר. הסכום הכולל יצבור הפרשי הצמדה וריבית כפי שנקבע בחוק החל מיום 1.10.2017. כמו כן חויבו הנתבעים לשלם לתובע 1,000 ₪ הוצאות משפט ו-9,000 ₪ שכר טרחת עורך דין. השופטת, יפית מזרחי-לוי, קבעה כי העסקתו של התובע הוחזקה במשותף על ידי שני הנתבעים, למרות רישומו כעובד של הנתבעת 3, שכן הנתבעת 2 לא מילאה את חובות הפיקוח שלה כקבוע בחוק להגברת האכיפה של דיני העבודה. כמו כן, השופטת מצאה כי דוחות הנוכחות ותלושי השכר של התובע אינם מהימנים, והגיעה למסקנה כי שכרו השעתי במהלך עבודתו עמד על 27 ₪, ועלה ל-27.35 ₪ לאחר השנה הראשונה בהתאם לצו הרחבת ענף הניקיון.