רע"א 1234/12

תקציר

פסק הדין מתייחס לבקשת רשות ערעור על פסק דין קודם, שעניינו סכסוך בין שני בעלי מניות בחברת רלקום סוכנויות בע"מ. החברה העבירה נכס בשווי 1.4 מיליון שקל לאחד מבעלי המניות, שלא שילם את התמורה בגינו. לאחר מכן הגיש בעל המניות השני תביעה נגדו, וביקש מבית המשפט להכיר בתביעה כתביעה נגזרת מטעם החברה. בית משפט השלום קיבל את העתירה, אך בית המשפט המחוזי הפך החלטה זו בערעור, מה שהוביל לבקשת רשות הערעור הנוכחית. השאלה המרכזית היא האם יש לאשר את תביעת החברה כתביעה נגזרת. בית המשפט קיבל את הערעור על החלטת בית משפט השלום, בקובעו כי תביעה נגזרת לא תשרת את טובת החברה שכן היא עדיין חדלת פירעון ומפסיקה את פעילותה. במקום זאת, הליך הפירוק מרצון נחשב לחלופה המועדפת. זאת ועוד, בית המשפט המחוזי קבע כי העותרת לא פעלה בתום לב, שהיא דרישה לתביעות נגזרות. המבקש טען כי נפגעה זכות הגישה של החברה לערכאות משפטיות והדגיש את ניסיונותיו של המשיב להתחמק מתשלום חובות. עם זאת, בקשת רשות הערעור נדחתה, שכן פסק הדין נשען על אי עמידתו של המבקש בדרישת תום הלב, המהווה תנאי מצטבר לתביעות נגזרות. עוד הודגש בהחלטה, כי יש להעניק רשות ערעור במקרים אלה במשורה וכי התערבותו של בית המשפט המחוזי בממצאי בית משפט השלום אינה מצדיקה רשות ערעור. מכיוון שלא התבקשה תגובה, לא היה צו להוצאות.