ע"פ 505/80

תקציר

פסק הדין הנדון מתייחס לתיק פ. 358/79, שנדון בבית המשפט המחוזי בתל אביב ביום 18.5.80, בערעור על הרשעה וגזר דין. המערער, יליד 1960, הורשע בעדות שקר ובמסירת מידע כוזב לשם קבלת פטור משירות ביטחון. עדות השקר התייחסה לתצהיר שהגישה ובו טענה להתנגדות דתית לשירות בשירותי הביטחון, שם הצהירה כי אינה נוסעת בשבת ושומרת כשרות. עם זאת, היא נראתה נוהגת ומעשנת ביום שישי בערב, מה שסותר את טענותיה. בית משפט קמא מצא את עדותה ואת עדות אביה שקרית, מה שהוביל להרשעתה. לגבי האישום בעדות שקר, השופט קיבל את טענת התביעה כי אדם שמוסר הצהרה כוזבת, בידיעה על זיופה באותה עת, אשם בעדות שקר. מאחר שהמערערת לא שינתה את השקפת עולמה לאחר הגשת התצהיר, היא הייתה מודעת לזיוף התצהיר ולכן הורשעה. באשר לאישום במסירת מידע כוזב, קבע השופט כי הגורם הקובע לעבירה זו הוא מסירת מידע כוזב בו זמנית וידיעה על זיופו. כך, אם השתנתה השקפת עולמה של המערערת לאחר הגשת התצהיר אך טרם קבלת הפטור, היה מקום לזיכויה. עם זאת, השופט פירש את עבירת המרמה כייצוג מתמשך והרשיע אותה. על המערער נגזרו שישה חודשי מאסר בפועל ושלוש שנות מאסר על תנאי בגין עדות שקר או עבירות של שירות הביטחון. השופטים, אף שגילו אהדה לעברו הנקי של המערער, הדגישו את חומרת ההשתמטות משירות צבאי ואת הצורך בהרתעה. הם גם תיקנו את תנאי המאסר על תנאי, והציעו כי הוא יחול על עבירות ברמת פשע ולא על העבירות הקלות שצוינו. עם תיקון זה נדחה הערעור, וההרשעה וגזר הדין אושרו.