הפ"ב 52232-12-23

תקציר

פסק הדין מבטל את פסקי הבוררות בתיק שבין לובין לבין מר אלתר בשל הפרה מהותית של כללי הצדק הטבעי. היעדר תיעוד, כגון כתבי טענות, פרוטוקולי שימוע ורישומים של מתן הזדמנות לצדדים להציג את טענותיהם וראיותיהם, מצביע על מסה קריטית של פגמים בהליך הבוררות. מסקנה זו מתקבלת למרות הסכמת הצדדים כי הבורר יהיה פטור מפורמליות משפטית ויוכל להחליט על סמך מסמכים כתובים. היעדרן של דרישות בסיסיות אלה, לרבות אי חקירתו של שמאי שחוות דעתו הייתה מכרעת בהכרעת הבורר, אינו מותיר כל ודאות כי ניתנה לובין הזדמנות נאותה להתגונן בעניינם. פסק הדין מדגיש את אופיו החריג של המקרה, ומציין כי ייתכן שכל ליקוי בודד לא היה מספיק לביטול. היא גם מדגישה את הצורך בהבחנה ברורה בין גישור לבוררות, שלא נשמרה במקרה זה. מכיוון שמר אלתר אינו אשם, לא נפסקות הוצאות, וההקלות הזמניות נשארות בתוקף למשך 45 יום כדי למנוע מצב בלתי הפיך. פסק הדין אינו נוגע לגופם של הסכסוכים בין לובין לבין מר אלטר.