ת"א 539/02

תקציר

התובעות, גב' אידה קידר וא.ק. שיפרון בע"מ, הגישו תביעה כנגד הנתבעים בגין העמדת חשבונות ותשלום כספים המגיעים להם מהנתבעים. הנתבעים נדרשו למסור את החשבונות, ובעקבות ההחלטה הגישו התובעים תביעה. התובעים טענו כי התמורה המגיעה לגב' קידר מהנתבעים הייתה בין 1.23 מיליון דולר ל-1.59 מיליון דולר, המהווים 10% מסך התשלומים ששולמו לנתבעים. בית המשפט בחן את הרקע לחתימת ההסכמים בין הצדדים, את המחלוקת העיקרית ואת טענות התובעים בנוגע לעסקת גילברידג', במסגרתה קיבלו הנתבעים לכאורה סכומים שנעו בין 7.8 מיליון דולר ל-10.2 מיליון דולר. עוד טענו התובעים כי הם זכאים ל-10% מסכומים אלה. הנתבעים טענו כי הטענה בדבר שווי העסקה אינה נכונה, וכי שווי העסקה עומד על 5 מיליון דולר בלבד. בית המשפט מינה מומחה שיעריך את שווי חברת גילברידג' ואת ההטבות שקיבלו הנתבעים. המומחה הגיע למסקנה כי הנתבעים קיבלו הטבה כלכלית של כ-4.4 מיליון דולר והתחמקו מתשלומי מס, שהיוו הטבה כוללת של כ-6.6 מיליון דולר. עם זאת, המומחה ציין גם כי המחיר שקיבלה אליסנט עבור מניותיה בגילברידג' היה נמוך בכ-10%-15% מערכן הכלכלי. באשר ליחסי העבודה בין הגב' קידר לבין הנתבעים, קבע בית הדין כי טיב היחסים או משך ההעסקה אינם חשובים, שכן ההסכם בין הצדדים מזכה את הגב' קידר ב-10% מכל סכום ששולם לנתבעים, ללא קשר לתקופת העסקתם. בית המשפט בחן גם את טענות התובעת בנוגע לסכומים נוספים שהיו חייבים לכאורה לנתבעים אך לא נגבו, ולא מצא בסיס לטענות אלה. לסיכום, בית המשפט פסק לטובת התובעים והורה לנתבעים לשלם להם 10% מסכום של 584,188 ש"ח, שהומר לשקל, בתוספת ריבית, הפרשי הצמדה ושכר טרחת עורך דין.