ע"מ 17633-04-14

תקציר

המערערת, אשר שימשה כקבלן שניהל מספר פרויקטים בתחום הבנייה, ערערה על החלטת המשיב, מנהל מס ערך מוסף, לפסול את ספרי המערערת ולחייבה בכפל מס בגין הוצאת חשבוניות מס פיקטיביות. בית המשפט קיבל את הערעור בחלקו ודחה אותו בחלקו. בית המשפט קבע, כי המערערת לא עמדה בנטל המוטל עליה להוכיח כי ביצעה את הבדיקות הנדרשות כדי לוודא כי חשבוניות המס הנדונות הוצאו כדין, ואף לא נקטה אמצעים סבירים לבדיקת נכונות החשבוניות, למעט ביחס לחשבוניות שהוצאו על ידי טיב טוב. בית המשפט מצא כי התשתית האובייקטיבית הוכחה כי החשבוניות שהונפקו על ידי ניו קרדיט, א.ג.מ.ס, חן אבני ישראל, יומאי הפקות, חברת אמיר אוקראינה וקטלובסקי יצחק היו פיקטיביות. באשר למבחן הסובייקטיבי, ציין בית הדין כי המערערת לא הציגה כל ראיה, מלבד החשבוניות והסכמי העבודה, לביסוס טענתה כי החברות סיפקו לה עובדים ושירותים. מנגד, מצא בית המשפט כי המערערת מילאה את חובתה לבחון את טיב טוב על פי המבחן הסובייקטיבי. לפיכך, הערעור התקבל ביחס לטיב טוב בלבד. עוד קבע בית המשפט, כי הימנעותה של המערערת מניהול חשבונותיה אצל הספקים מהווה ראיה לאי חוקיות החשבוניות ומהווה עילה לקבוע כי המערערת ניהלה את ספריה באופן החורג באופן מהותי מהוראות הנהלת החשבונות. בסופו של דבר קבע בית המשפט כי הערעור ראוי לשבח ביחס לטיב טוב, ונדחה ביחס ליתר החשבוניות המדוברות. המערער חויב לשלם למשיב הוצאות משפט מופחתות ושכר טרחת עורך דין בשיעור של 10,000 ₪, צמוד למדד ונושא ריבית משפטית ממועד פסק הדין ועד לתשלום במלואו.