תלה"מ 1644-04-19

תקציר

שתי תביעות נדונו במשותף בעניינם של ילדיהם של הורים גרושים, י', יליד אפריל 2016, וש', יליד מאי 2017. התביעה הראשונה, שהוגשה על ידי האם, ביקשה משמורת והסדרי ראייה; התביעה השנייה, שהוגשה אף היא על ידי האם, דרשה תשלום מזונות מהאב. בית המשפט פסק לטובת האם בשני המקרים. באשר לתביעת המשמורת, קבעה השופטת כי הענקת המשמורת לאם היא טובת הילדים בהיותה המטפלת העיקרית בהם ואין חשש ליכולתה לטפל בהם. השופטת לקחה בחשבון גם את חוסר היוזמה של האב בחתירה למשמורת מלאה ואת בקשתו המוגבלת לזכויות ביקור. השופטת אימצה את המלצות דו"ח המחלקה לשירותים חברתיים, שהתווה תכנית הסדרי ראייה לאב, במטרה לטפח מערכת יחסים מיטיבה ויציבה בינו לבין הילדים. עוד הורה השופט לשני ההורים להשתתף בהדרכת ההורים. באשר לתביעת המזונות קבעה השופטת כי על האב לשלם 1,750 ₪ לילד, והדגישה כי זמני הביקור המוגבלים של האב ופוטנציאל ההשתכרות הגבוה יותר של האם מצדיקים החלטה זו. עוד ציינה השופטת כי בחירתו של האב להוציא כספים על סיגריות והוצאות רכב במקום לתעדף את צרכי ילדיו אינה מקובלת. פסק הדין בעניין מזונות זמניים הפך אפוא לקבוע, עם כמה שינויים: החיוב יהיה שווה לשני הילדים עד הגיעם לגיל 18 או עד שיסיימו כיתה י"ב, והוא יופחת לשליש במהלך שירות החובה הצבאי או הלאומי. השופט הדגיש כי פסק הדין נועד להבטיח את שלומם ויציבותם של הילדים, בהתחשב במכלול נסיבות המקרה.