ע"א 484/86

תקציר

פסק הדין מתייחס לתיק אזרחי מורכב שעניינו סכסוך שותפות בין שני צדדים, המערערת חכיני והמשיבים האחים שרם, אשר בנו במשותף ארבעה בנייני מגורים ואף רכשו במשותף מספר חלקות קרקע. המערערת ביקשה לחייב את המשיבים למסור חשבונות על שותפותם ולשלם למערערת את חלקה ברווחים. בית המשפט המחוזי דחה את התביעה, והוביל לערעור זה. בית המשפט העליון קבע כי אכן התקיימה שותפות ל"עסק אקראי אחד" לגבי כל אחד מארבעת המבנים. עם זאת, החלקות שנרכשו במשותף לא נחשבו לחלק מ"שותפות אד-הוק". בית המשפט מצא כי השותפות לא פורקה כראוי וכי על המשיבים לתת דין וחשבון על בניית המבנים. עוד נקבע כי אזכור פירוק שותפות בשנת 1978 בפסק דינו של בית משפט קמא אינו מדויק. עוד הובהר בפסק הדין כי המושג "שותפות אד-הוק" אינו מוכר בחוק, וחלקות המקרקעין המשותפות לא היו חלק מנכסי השותפות הקשורים לעסקי הבנייה. התיק הוחזר לבית המשפט המחוזי לדיון נוסף לקביעת זכויותיהם וחובותיהם של הצדדים. בנוסף, הוצע צו להקפאת כל העסקאות הנוגעות לשבע חלקות קרקע בבעלות המשיבים עד לסיום בירור החשבונות. המשיבים נדרשו לשאת בהוצאות הערעור, לרבות שכר טרחת עורך דין בסך 5,000 ₪. השופט ולנשטיין, שכתב את פסק הדין, נתמך על ידי השופטים דב לוין וא' חלימה.