בר"מ 8499/06

תקציר

במקרה זה ביקש המבקש לערער על החלטת בית המשפט לעניינים מנהליים בעניין היטל ביוב שגבתה עיריית הרצליה בגין חיבור ביתו למערכת הביוב. ועדת הערר פסקה תחילה באופן חלקי לטובת המבקש, וקבעה כי החיוב בגין שטח הגג אינו מוצדק וכי העלאת שיעור ההיטל בשיעור של 52% מוטלת בספק, ומעבירה את נטל ההוכחה לעירייה. עם זאת, בערעור קבע בית המשפט לעניינים מנהליים כי יש צורך בראיות נוספות לגבי תצורת שטח הגג כדי לאשר אם האישומים מתאימים, מה שמאפשר חקירה נוספת ועדויות אפשריות של עדים. באשר להעלאת ההיטל בשיעור של 52%, מצא בית המשפט כי ללא ראיות קונקרטיות או השוואות לעיריות אחרות, עצם ההעלאה המשמעותית אינה מספיקה כדי להוכיח התנהלות מנהלית בלתי סבירה. לפיכך, ערעור העירייה התקבל וקיבל את העלאת ההיטל כמוצדקת. בקשת הערעור שהגיש המבקש לאחר מכן נדחתה, שכן בית המשפט קבע כי המבקש לא הביא ראיות עובדתיות מספיקות נגד פעולות העירייה, והסתמך במקום זאת על השערות ללא בסיס משפטי מספק כדי לערער על סבירות ההחלטה המנהלית. לא נדרשו הוצאות מכיוון שלא התבקשה תגובה מהצד שכנגד.