ע"ע 937-01-23

תקציר

פסק הדין המדובר הוא פסק דין שניתן על ידי בית הדין הארצי לעבודה בתביעת הטרדה מינית. בית המשפט אישר פה אחד את קביעת הערכאה הנמוכה יותר כי המערערת אכן הטרידה מינית את המשיב. ערעורו של המערער לביטול החלטה זו נדחה. בהתייחסו לשאלת הפיצויים, קבע בית המשפט כי תיקון 8 לחוק למניעת הטרדה מינית, אשר הגדיל את תקרת הפיצוי שניתן לפסוק ללא הוכחת נזק מ-50,000 ₪ ל-120,000 ₪, אינו חל רטרואקטיבית. התיקון נכנס לתוקף ב-6 באוגוסט 2013, ובית המשפט קבע כי הוא חל באופן פרוספקטיבי בלבד, על מצבים ופעולות שהתרחשו לאחר מועד זה. מאחר שאירוע ההטרדה המינית במקרה זה התרחש לפני התיקון, חלה תקרת הפיצוי הקודמת בסך 50,000 ₪. לפיכך, הפחית בית המשפט את סכום הפיצוי שפסק בית משפט קמא למשיבה ל-50,000 ₪, בתוספת הצמדה למדד המחירים לצרכן, כקבוע בחוק. בנוסף, חויב המערער לשלם למשיב שכר טרחת עורך דין בסך 10,000 ₪, ואילו פיקדון בסך 4,000 ₪, שהפקיד המערער לקופת בית המשפט, יועבר למשיב. סכום זה ינוכה מהסכום הכולל שהיה על המערערת לשלם למשיב. פסק הדין ניתן שלא בפניו, והצדדים היו אמורים לקבל הודעה על ההחלטה.