ע"פ 112/69

תקציר

הכרעת הדין מתייחסת להרשעה ברצח. הנאשם, מוחמד עלי עבדאללה ח'ליל, ירה בעבד אל-ג'ני אחמד מוסדה דביר ב-26 במאי 1968, וכתוצאה מכך נהרג דביר. בית המשפט המחוזי הרשיע את ח'ליל בעבירת רצח וגזר עליו מאסר עולם. ההרשעה התבססה בעיקר על עדותו של מומחה לבליסטיקה, סמל ברגמן, שטען כי הכדורים שנשלפו מגופתו של המנוח ותרמילי הפגזים שנמצאו בסמוך לגופתו נורו מאקדחו של חליל. ההגנה טענה כי סמל ברגמן לא היה מומחה מוסמך, ולכן אין לראות בעדותו די כדי לבסס תוצאה מהימנה של בדיקות בליסטיות כלשהן. השופט כהן, שנתן חוות דעת חולקת, הסכים עם טענת ההגנה וסבר כי חוסר השכלתו המקצועית של המומחה בתחום הבליסטיקה והיעדר כל הוכחה לכך שהירי הקטלני בוצע מאקדחו של חליל יוצרים ספק סביר, שהיה אמור להיטיב עם הנאשם. כהן הוסיף ומתח ביקורת על האופן שבו ניסתה התביעה להוכיח את מומחיותו של סמל ברגמן והדגיש כי בית המשפט היה צריך להיות זהיר בקבלת עדותו, מה גם שבליסטיקה היא מדע טכני שאינו מוכר לשופט ממוצע. עם זאת, רוב חברי בית המשפט, בהם ממלא מקום הנשיא זילברג והשופט מני, חלקו על החלטת בית המשפט המחוזי ואישרו אותה. הם הדגישו כי יש להותיר את קביעת כשירותו של עד מומחה לשיקול דעתו של בית המשפט הדן בעניין. יתר על כן, הם מצאו את עדותו של סמל ברגמן משכנעת ואמינה, ובשילוב עם ראיות אחרות היה בה די כדי להרשיע את חליל. דעת הרוב דחתה גם את טענת ההגנה בדבר היעדר הוכחות לכך שהירי הקטלני בוצע מאקדחו של ח'ליל, וקבעה כי בית המשפט יכול להסיק באופן סביר שחליל ירה את כל היריות. לפיכך נדחה הערעור, ופסק דינו וגזר דינו של בית המשפט המחוזי אושרו.