עב"י 4277-12-20

תקציר

הערעור הוא ביחס לפסק דין שניתן על ידי בית הדין למשמעת לעובדי מדינה בחיפה, בו מצא את המערער אשם במספר סעיפים של התנהגות בלתי הולמת והטיל עליו מגוון עונשים. האישומים נגד המערער, מפקח בכיר בתחנת מע"מ נצרת של רשות המסים, נגעו לטיפולו בבקשות להחזר מס עבור חברה בבעלות חבר, וכן בגישה למאגר המידע של רשות המסים שלא לצורך עבודה. פסק הדין שניתן בשנת 2018 מצא את המערער אשם בהפרת המשמעת בשירות המדינה, בהתנהגות בניגוד עניינים ובניצול לרעה של גישתו למערכת הממוחשבת. העונשים כללו נזיפה חמורה, פיטורים מיידיים, פסילה משירות המדינה עד גיל 67 ופסילה לצמיתות מרשות המסים. המערער ערער על פסק דין זה, ובשנת 2019 החזיר בית הדין את התיק לבית הדין המשמעתי לשמיעת סיכומי ההגנה, מה שהוביל לפסק דין משלים בשנת 2020. פסק דין משלים זה הקל מעט את העונש, וקבע כי המערער יקבל 75% מפנסיה בתקופת הפסילה. ערעורו הנוכחי של המערער לבית המשפט העליון מערער על חומרת העונש. עם זאת, בית הדין מקיים את גזר הדין והעונשים של בית הדין למשמעת, מלבד ההיבט הכספי של גזר הדין. בית המשפט מסכים עם ממצאי הערכאה הנמוכה יותר בדבר חומרת מעשיו של המערער, שהיו כרוכים בניגוד עניינים, הפרת הוראות ופוטנציאל לנזק כספי משמעותי לאוצר המדינה. בית המשפט מתחשב גם בשירותו הממושך של המערער בשירות המדינה, הערכת עבודה חיובית, גילו המתקדם, מצבו הבריאותי ונסיבותיו הכלכליות. בסופו של דבר, בית המשפט העליון מחליט להגדיל את שיעור הגמלה ששולמה למערער בתקופת פסילתו ל-90% מהפנסיה שהיה מקבל אלמלא נפסל. העלאה זו ניתנת בשל נסיבותיו האישיות והכלכליות של המערער, בעוד שכל העונשים האחרים שהוטלו על ידי בית הדין המשמעתי נותרו בעינם.