עע"מ 2418/05

תקציר

הערעור עוסק בפסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים בעניין אישור תכנית מתאר מקומית מס' 4920א לאזור בשכונת רמת דניא בירושלים. חלקת היזם, שיועדה בתחילה לספורט ונופש, סווגה מחדש במסגרת התוכנית החדשה כ"שטח מסחרי מיוחד", המאפשר הקמת מרכז מסחרי, שטחי ספורט ומרפאות. התושבים התנגדו לתוכנית בטענה שהיא תפגע ב"ריאה הירוקה" של הפארק ותחריף את הזיהום והצפיפות המקומיים. למרות התנגדויות ודחייה קודמת של ועדה מחוזית, התוכנית אושרה לאחר שמהנדס העיר הדגיש צורך ברמת השכונה בתוספת שטחי מסחר הנגזרים מתוכנית עירונית. בית המשפט קמא דחה עתירה נגד התוכנית, וקבע כי טעויות פרוצדורליות, כמו היעדר התייעצות עם הוועדה המקומית, אינן קטלניות בהתחשב בהליך התכנוני המהיר. בית המשפט הדגיש כי הביקורת המנהלית מתמקדת בשאלה האם ההחלטה נופלת בגדר הסבירות ומבוססת על תשתית מקצועית איתנה. בערעור נטען לפגמים פרוצדורליים ומהותיים, לרבות הקצאה לא ראויה של שטח ציבורי ואי תיעוד נאות של דיוני הוועדה, אך אלה נדחו ברובן הן בביקורת ראשונית והן בערכאות ערעור. בסופו של דבר, פסק הדין אושר, כאשר בית המשפט אישר את החלטות הוועדה כנמצאות בגדר הסבירות התכנונית ולא מצא טעויות פרוצדורליות מהותיות המצדיקות ביטול. הערר נדחה, תוך שמירה על החלטות רשות התכנון המחוזית.