ה"פ 21482-07-13

תקציר

התובע, באסם עתאמלה, טען כי הוא הבעלים היחיד של רכב פולקסווגן משנת 2011 (מ.ר. 72-301-73) אותו רכש לכאורה ונתן לשימושו של אחיו, הנתבע ע'סאן עתאמלה. התובעת מימנה את רכישת הרכב באמצעות הלוואה מבנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ. בינתיים, הרכב נרשם על שם הנאשם. בעקבות מחלוקת על תפקודו של הנתבע בעבודה ופיטוריו בסופו של דבר, ביקש התובע להחזיר את הרכב ולהעביר לו את הבעלות, אך הנתבע סירב. הנתבע טען כי הרכב נרכש במשותף על ידי שני האחים ונרשם על שמו מסיבות עסקיות. עוד טען כי הרכב היה רכושו הבלעדי וכי שילם עבורו באמצעות התמורה ממכירת רכבו הקודם, בצירוף הלוואה מהתובע. בית המשפט בחן את חומר הראיות ומצא כי גרסת הנאשם לאירועים אמינה יותר. הרכב היה רשום על שם הנתבע מתחילתו והוא השתמש בו כבעלים משנת 2011. טענת הבעלות של התובע לא נתמכת, למעט מסמך הלוואה. בתוך כך, הציג הנאשם ראיות משכנעות, לרבות תיעוד תשלומים ששולמו בגין רכישת הרכב. בית המשפט ציין מספר סתירות וחוסר עקביות בטענות התובע, ואת הימנעותו מלהציג ראיות מסוימות. חשוב לציין כי התובע לא הצליח להוכיח את טענותיו בדבר מרמה והפרת אמונים כנגד הנתבע. לסיכום, דחתה השופטת את תביעת התובע לסעד הצהרתי, וקבעה כי הנתבע הוא הבעלים החוקיים של הרכב. מאחר שהתביעה העיקרית נכשלה, גם הסעדים המבוקשים נכשלו. השופט הורה לתובע לשלם לכל אחד מהנתבעים 1 ו-3 4,000 ₪ הוצאות ושכר טרחת עורך דין. פסק הדין ניתן בהעדר הצדדים ביום 10.7.14.