ס"ע 17245-02-10

תקציר

פסק דין זה עוסק במספר טענות שהעלו התובעת מס' 1, קיבוץ עין גדי, וחבריה (תובעים 14-2), כנגד הנתבעת מס' 1, קרן פנסיה משותפת בה הם מבוטחים. קרן הפנסיה מנוהלת על ידי אגודה שיתופית בערבון מוגבל. התובעים מבקשים לאסור על הקרן להפחית את הפנסיה שלהם ללא אישור מראש של הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר. כמו כן הם מבקשים להפוך את סדר הצגת הראיות ולתקן את כתב התביעה, ולהוסיף שני נתבעים: הממונה ואקטואר הקרן. בנוסף, התובעים מבקשים לדחות על הסף טענות מסוימות שהעלו הנתבעים, בנוגע להעדפות הנטענות שניתנו לתובעים על פני חברי קרן אחרים בעת הצטרפותם. הנתבעים, לרבות הנציב שצורף כצד נדרש, מתנגדים לבקשות אלה. בית הדין לעבודה דוחה את בקשת התובעים למתן פסק דין חלקי ואת בקשתם לתיקון כתב התביעה, וקובע כי לבית הדין לעבודה אין סמכות לדון בתביעות נגד הממונה והאקטואר, שמקורן בדיני הנזיקין. בית המשפט מדגיש את הפרשנות המחמירה של סמכותו ומציין כי טענות אלה נבדלות מהמחלוקת העיקרית, על אף שהן חולקות תשתית עובדתית משותפת. בית הדין נעתר לבקשת התובעים לדחות על הסף את טענות הנתבעים בדבר העדפת התובעים. נקבע כי טענות אלה הועלו בעבר והוכרעו בהליך סופי ומכריע בבית המשפט המחוזי. לפיכך, הנתבעים מנועים מלדון בהם מחדש. בית המשפט מרחיב את מושג זהות הצדדים לצורך השתק פרוצדורלי וקובע כי פסק דינו של בית המשפט המחוזי מהווה מעשה של בית המשפט לא רק כלפי הקרן אלא חל גם על הנתבעים האחרים. כמו כן, בית המשפט דוחה את בקשת הקרן לשקול מחדש החלטה קודמת המעניקה סעד זמני לתובעים ופוטרת אותם מהפקדת ערבות. בית הדין מוצא כי חלוף הזמן מאז מתן ההחלטה אינו מהווה שינוי נסיבות, והקרן תוכל לפרוע את עצמה מהפנסיה העתידית של התובעים. כל צד נדרש לשאת בהוצאותיו, והתיק נקבע לדיונים נוספים.