ערר 27/07

תקציר

מדובר בערר שהגיש מיכאל לסנס על דרישה שהגיש ראש המנהל האזרחי באיו"ש, מכוח צו המקרקעין (הפרעה לשימוש בקרקע פרטית) (יהודה ושומרון) (מס' 1586), התשס"ז-2007, להפסקת השימוש בקרקע פרטית. הרקע להגשת הדרישה הוא תלונות שהגישו המשיבים, הטוענים כי המערער הסיג גבול במקרקעין. הערעור מעורר שאלות בדבר פרשנות הצו והיקף תחולתו. המערער טוען כי הוא מעבד את הקרקע למעלה מעשר שנים ולכן הוא הבעלים של הקרקע על פי חוק הקרקעות העות'מאני, ולחילופין כי הוא מעבד את הקרקע למעלה משלוש שנים, והמשיב אינו מוסמך להפעיל את סמכויותיו על פי הצו. בית המשפט קבע, כי המערער לא הוכיח כי עיבד את הקרקע למעלה מעשר שנים, ואף לא הוכיח את ההיפך. עם זאת, בית המשפט מצא כי המערערת השתמשה במקרקעין למעלה משלוש שנים, ועל כן יש לקבל את הערעור ולדחות את החלטת הממונה. עוד קבע בית המשפט כי הצו, ככל שהוא מתייחס למקרקעין שאינם בשימוש המערערת, בטל מחוסר סמכות. בנוסף, הורה בית המשפט למשיב לשאת בשכר טרחת עורך דינו של המערער. השופט משה בן דוד כתב את דעת הרוב, אליה הצטרף השופט אייל נון. השופט אורי קידר כתב חוות דעת חולקת.