רע"א 7521/21

תקציר

במקרה שנדון בפני בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, שעסק במחלוקת על הסכמי שיתוף פעולה עסקי לשיווק משקפיים בישראל, נעתר בית המשפט לבקשת אופטיקנה לתקן את תביעתה שכנגד. תיקון זה כלל הוספת עילת תביעה בגין הפרת חוזה, לצד סעדים בגין ביטול חוזה ופיצויים, במקום האכיפה המבוקשת מלכתחילה. מקורו של הסכסוך בהסכמים בין אופטיקנה, פי.איי.איי הפקות אדם השקעות בע"מ (הקשורה לזמר עומר אדם), לבין חברת ורסו, שבבעלות משפחתו של דוד עמר. בית המשפט קמא הוציא בעבר צווי מניעה זמניים המונעים מאופטיקנה להשתמש במותג ורסו בשל סכסוך על הסכמים אלה, וערעוריה הקודמים של אופטיקנה על פסק דין זה נדחו. בתגובה לבקשתה של אופטיקנה, טענו חברות ורסו כי התיקון אינו מוצדק, סותר טענות קודמות ובטרם עת מבחינה פרוצדורלית, והאשימו את אופטיקנה בחוסר תום לב. עם זאת, בית משפט קמא העדיף גישה ליברלית לתיקונים, תוך הדגשת הבהירות שהם יביאו לסכסוך מבלי לסבך את ההליכים בשלב מוקדם. לאחר שעיין בערעור, הסכים בית המשפט העליון עם החלטת בית המשפט קמא, תוך שהוא מציין את הנסיבות הספציפיות ואת השפעת צווי המניעה על אופטיקנה כעילה להתרת התיקון, למרות כללים פרוצדורליים מחמירים יותר לפי תקנות סדר הדין האזרחי החדשות. לפיכך, בקשת רשות הערעור נדחתה, ואופטיקנה זכתה בהוצאות בסך 2,500 ₪.