ע"א 244/72

תקציר

זהו פסק דינו של בית המשפט העליון בפרשת משה רוטשילד נ' ישראל מישליבורסקי, העוסק בסוגיית הפרת פטנט. נמצא כי המערערות, שתי חברות ישראליות המייצרות תכשירים פרמצבטיים, הפרו את הפטנט של המשיבה על תכשיר מרפא שיגדון בשם "זילוריק". המערערים טענו כי הפטנט אינו תקף מכמה טעמים, ובהם כי האמצאה אינה כשירה לפטנט, הטענות לא התבססו על התיאור המפורט, כי אין להעניק פטנט על האמצאה, בהיותה תהליך לריפוי בני אדם. עם זאת, בית המשפט העליון דחה טענות אלה ואישר את פסק דינו של בית המשפט המחוזי לטובת המשיב. פסק הדין דן בהרחבה בכשירותן של המצאות לפטנטים, ובפרט כאלה הקשורות לטיפולים רפואיים, לפי פקודת הפטנטים ודיני הפטנטים האנגליים, ומגיע למסקנה כי המצאת המשיב, הכרוכה בגילוי שימוש חדש בחומר ידוע, אכן כשירה לפטנט. בית המשפט בוחן גם את היקפה ופרשנותה של פקודת הפטנטים, תוך הדגשת החשיבות של עידוד המחקר הרפואי תוך הבטחת נגישות הציבור לתגליות רפואיות. השופט ויתקון קובע כי אין להחריג הליך לטיפול רפואי בבני אדם מכשירות לפטנט, ואילו השופט י' כהן מציע איסור מוגבל על פטנטים על תהליכים כאלה. השופט קיסטר בוחן את גישת המשפט והמסורת העבריים ביחס לפטנטים רפואיים. בסופו של דבר, הערעור נדחה, והמערערים נדרשים לשלם את הוצאות המשיב.