ת"א 3054/03

תקציר

בית המשפט דוחה את בקשתה של המבקשת מס' 1 על הסף, שכן היא פינתה את המקרקעין הנדונים בתחילת ההליך. גם בקשתו של המבקש מס' 2, שהוא הבעלים והמפעיל של התחנה, נדחית. בית המשפט מציין את הקושי להעריך את סיכויי ההצלחה של ערעור, במיוחד על ידי אותו הרכב שנתן את פסק הדין נשוא הערעור, ומגביל עצמו לבחינה "חיצונית". נמצא כי פסק הדין אינו מבוסס על שיקולים חדשים או על הערכות ראייתיות, וסיכויי הצלחת הערעור קלושים. באשר לבקשה לעכב את ביצוע פסק הדין עד להגשת ערעור, מדגיש בית המשפט כי ביצוע פסקי דין מועדף בדרך כלל, ועיכוב ביצוע יינתן רק אם הוא משמש בבירור להשבת עמדות הצדדים טרם מתן פסק הדין. בהתחייבויות כספיות הביצוע בדרך כלל אינו מתעכב, ואילו התחייבויות לא כספיות, כגון פינוי, זוכות ליחס שונה בשל הקושי להשיב את המצב לקדמותו. עם זאת, במקרה זה, מאחר ותחנת הדלק לא תימסר לצד שלישי וניתן יהיה להחזיר את המבקש במהירות אם הערעור יתקבל, הרציונל של עיכוב הפינוי אינו חל. בית המשפט מוסיף ודן במהות הנזק שנגרם למבקש, ומציין כי נזק כספי גרידא ניתן לפיצוי ואינו מצדיק שהייה. המבקש טען כי מימוש פסק הדין יחייב פיטורי עובדים וכי המתחם הסמוך לתחנת הדלק יהפוך ללא כדאי. המשיב הסכים להעסיק את המתדלקים בתחנות אחרות בקרבת מקום. בית המשפט מוצא טענות אלה בלתי משכנעות, מה גם שהמבקשים לא סיפקו מידע מפורט על המתחם ולא הסבירו כיצד הפעלת תחנת הדלק משפיעה עליו באופן ספציפי. בנוסף, בית המשפט מציין כי התביעה שכנגד של המבקשים עצמם מתארת רווחים נמוכים מהתחנה. המבקשים גם לא הביאו ראיות מספיקות לנזק בלתי הפיך, בעוד שזכויות הקניין החוקתיות של המשיב ימשיכו להיפגע אם הביצוע יעוכב. בית המשפט דוחה גם את טענות המבקשים בהתבסס על השתק שיפוטי והחלטות קודמות של בית המשפט, בהתחשב בהבדלים העובדתיים בין מקרים אלה לבין המקרים הנוכחיים. בסופו של דבר, בהתחשב בהצהרותיו ובהתחייבויותיו של המשיב, הבקשה לעיכוב ביצוע נדחית, והביצוע נדחה ליום 30.11.2008, על מנת לאפשר למבקש זמן להתארגן. בית המשפט קובע גם את גובה שכר טרחת עורך הדין לבקשה. ההחלטה מועברת לצדדים באמצעות פקסימיליה ודואר.