תפ"ח 4039/07

תקציר

הנאשם הורשע בשורה של עבירות מין ואלימות כלפי בנותיו החורגות, ר.מ. ונ.מ., שראו בו דמות אב. הוא התעלל בהם פיזית ונפשית, כולל אונס, מעשים מגונים וכליאת שווא, במשך כמה שנים. חייהם הושפעו מאוד, מה שהוביל לבעיות במערכות היחסים שלהם, בלימודים ובבריאות הנפשית שלהם. בינתיים, הנאשם לא הראה חרטה וניסה לשלוט בנרטיב על ידי הכפשת הקורבנות. בית המשפט מצא אותו כשקרן מניפולטיבי עם נטיות פסיכופתיות. בהתחשב בחומרת העבירות, הדגיש בית המשפט את הצורך בענישה מחמירה, תוך הדגשת הנזק הפיזי והנפשי שנגרם לקורבנות. הוא התייחס למספר פסקי דין קודמים בנוגע לפשעים דומים, שבהם העונשים נעו בין 12 ל-24 שנות מאסר, וציין את כוונת המחוקק מאחורי קביעת העונשים המרביים. השופטת הביעה שאט נפש ממעשיו של הנאשם, והכירה בנזק החמור והמתמשך שנגרם לקורבנות. הם הדגישו כי הנאשם ניצל את פגיעותן של הנערות וגזל מהן את נעוריהן, תמימותן וכבודן. בית המשפט החליט על עונש מאסר של 17 שנים, שלוש שנות מאסר על תנאי, והורה על פיצוי כספי לנפגעים. גזר דין זה היה מוצדק כאמצעי למיצוי הדין עם הנאשם, למתן הגנה לקורבנות ולהרתעת אחרים. השופט גם הכיר בעיכוב בחקירה ובהעמדה לדין, שפעל נגד הנאשם. גזר הדין נועד לגנות את מעשיו של הנאשם ולהעביר מסר חזק של הרתעה, תוך הכרה בפגיעה בנפגעים ומתן תחושת צדק.