בש"א 2832/90

תקציר

מדובר בסכסוך בין בעל לאישה על תשלומי מזונות, שראשיתו בפסק דין של בית המשפט המחוזי משנת 1988 שהורה לבעל לשלם לאישה 300 שקל לחודש בתוספת הצמדה מיוני 1985. בעקבות פסק דין מאוחר יותר משנת 1989 שפטר את הבעל מתשלום הוצאות דירה וחייב אותו רק במס דירה, ביקשה האישה מבית המשפט המחוזי הבהרות לגבי סכום המזונות והצמדה. בית המשפט המחוזי הוציא הבהרה ולאחר מכן תיקן את החלטתו בעקבות בקשת האישה. לאחר מכן הגיש הבעל בקשה לביטול התיקון, אותה דחה בית המשפט המחוזי. הבעל ערער על החלטה זו לבית המשפט העליון, אך רשם בית המשפט העליון סירב לקבל אותה ללא רשות. בקשתו הנוכחית של הבעל היא לרישום הערעור. בית המשפט העליון קבע כי החלטת בית המשפט המחוזי לתקן את פסיקתו הקודמת בעניין תשלומי מזונות היא החלטה לתיקון טעות, הנתונה לערעור בזכות. עם זאת, הבעל לא ערער על החלטה זו אלא הגיש בקשה לביטולה, דבר שאינו מהלך פרוצדורלי תקף. דחיית בקשה זו על ידי בית המשפט המחוזי נחשבת ל"החלטה אחרת", ערעור הדורש רשות. כמו כן, החלטה לדחות בקשה לתיקון פסק דין אינה ניתנת לערעור במסגרת פסק הדין. לפיכך, בית המשפט העליון מסרב לקבל את ערעור הבעל על החלטת בית המשפט המחוזי, והבקשה לרישום ערעור נדחית. הבעל אחראי להוצאותיה המשפטיות של האישה.