סע"ש 29369-07-12

תקציר

המקרה עוסק במטפלת זרה שתבעה את מעסיקיה לתשלום עבור עבודה במנוחה שבועית. התובעת טענה כי היא עובדת שבעה ימים בשבוע ולא קיבלה תמורה עבור שעות המנוחה השבועית שעבדה, ואילו הנתבעים טענו כי מתכונת העבודה של התובעת אינה עולה על חמש שעות ביום והיא אינה נדרשת לעבוד בימי המנוחה השבועית שלה. בית המשפט בחן את שגרת יומם של הצדדים ומצא כי התובע אכן עבד אצל הנתבעים שבעה ימים בשבוע. למרות שחוק שעות עבודה ומנוחה, המסדיר תשלום עבור שעות מנוחה שבועית, אינו חל על מטפלים, בית המשפט קבע כי לתובעת זכאות למנוחה שבועית ולפיצוי בגין עבודה בשעות אלה, מכוח חוקים אחרים כגון פקודת סדרי דין ומשפט וחוק שכר מינימום. עוד מצא בית הדין כי הצדדים הסכימו חוזית לשלם לתובעת עבור עבודתה בימי המנוחה, ולמרות ששולם לה שכר גבוה מהשכר המוסכם, ניתן היה לקזז חלק מהתשלומים כנגד גמול יום העבודה במנוחה. לתובעת נפסק סך של 9,976 ₪ עבור עבודה בימי המנוחה השבועית שלה, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית. שני הצדדים חויבו לשאת בהוצאותיהם בשל ההיבט התקדימי של התיק.