עב"ל 217/06

תקציר

המערער הגיש בקשה לחופשה כדי לערער על החלטה בעניין פגיעתו בעבודה, במטרה לאחוזי נכות גבוהים יותר. ערעורו הראשוני לבית המשפט המחוזי בתל אביב הוביל לקבלה חלקית, שחייבה את הוועדה הרפואית לעררים לבחון מחדש סוגיות שונות, כמו מגבלות ברכיים, אחוזי נכות נפרדים אפשריים בגין ליקויים שונים והקשר בין פגיעות עצביות לברכיים. למרות הסכמת המוסד לביטוח לאומי לתקן את הוראות בית המשפט, מצא המערער כי אין די בכך. בסיכומו של דבר, קיבל בית המשפט העליון את הערעור בהסתייגות ספציפית, תוך שהוא מכיר בממצאי הוועדה כנגד טענות המערער. טענות אלה כללו מסקנות שגויות לגבי נזק עצבי ופגיעות נוירולוגיות הקשורות לעבודה; עם זאת, שום פגם פרוצדורלי קריטי לא הצדיק את שינוי הרכב הוועדה. בית הדין הורה לוועדה לבחון בנפרד בנפרד את טענות המערער בברכו, קרע אפשרי בשריר השוק, הקשר של הפגיעה העצבית לאירוע העבודה וההשלכות על אחוזי הנכות. היא הדגישה את הצורך בהסברים מפורטים ובייעוץ נוירולוגי אפשרי, עם הנחיה לעיין מחדש בתקנה 15 אם אחוזי הנכות ישתנו. הערעור נכשל במידה רבה, אך שיקולים נוספים אלה נעשו ללא צווי הוצאות, ובסופו של דבר ביום 22.6.06 בהיעדרם של הצדדים.